כל מה שרצית לדעת על נוטות החסד (ספר):
נוטות החסד (צרפתית: Les Bienveillantes), הוא רומן מאת ג'ונתן ליטל, שיצא לאור בצרפת בשפה הצרפתית בשנת 2006.
הספר מספר בגוף ראשון את סיפורו של קצין אס דה בדיוני בשם מקס אואה, ששירת בחזית המזרחית והיה מעורב ברצח המונים בשואה.
ליטל עצמו מעדיף להתייחס לפעולות ההרג בשם "מדיניות ההשמדה הנאציונל-סוציאליסטית" וזאת בשל כך "שהיא כוללת גם את השמדת ההומוסוקסואלים, הצוענים, הנכים ועוד שורה של מיעוטים".
חייו הפרטיים של אואה מתוארים בפירוט רב.
אואה, הומוסקסואל, המתאר בפירוט רב את יחסיו עם גברים, מעיד גם על עצמו כי קיים גילוי עריות עם אחותו.
במהלך הספר מבצע אואה פשעים רבים, בנוסף להשתתפותו בפעולות ההרג במסגרת האס דה.
בין היתר רוצח אואה את אחד ממאהביו, את ידידו הטוב ביותר וככל הנראה את אמו ואת אביו החורג.
הספר, שאורכו בשפת המקור כ-900 עמודים, יצא לאור בצרפת בשנת 2006 וזכה להצלחה מסחרית וביקורתית.
בששת השבועות הראשונים לאחר הוצאתו לאור, נמכר הספר בצרפת ב-280,000 עותקים.
הספר זכה בשנת 2006 בפרס גונקור וכן ב"פרס הגדול לרומן של האקדמיה הצרפתית".
לצד השבחים הרבים להם זכה הספר, שאף כונה "הרומן הגדול הראשון של המאה ה-21" והשוואת מחברו לכמה מגדולי הסופרים בהיסטוריה, ספג הספר ביקורות חריפות על הבחירה לתאר את האירועים דרך עיניו של התליין, ועל שגיאות היסטוריות ועובדתיות רבות.
ההיסטוריון הצרפתי־גרמני פטר שטלר האשים את ליטל בחוסר הבנה של התרבות הגרמנית בזמן המלחמה ובשיבושים רבים הנובעים מכך, וכינה את הספר "דומה לסרט הוליוודי בו מופיעים נאצים המדברים אנגלית ומנהלים דיאלוג משמים.
.
.
גרוטסקי תדיר, לעתים דוחה או מענה, ולא מעט מגוחך.
" מבקרים לא מעטים ביקרו את הספר על ההתפלשות הנהנתנית שלו באלימות, מין ומוות והגדירו אותו, בין השאר, כ"סטאלג פסבדו אינטלקטואלי".
ביקורות אחרות התעמתו עם מה שנתפש בעיני כותביהן כאימוץ בו זמני של תפישת הבנליות של הרוע, והצגת אואה כאדם רגיל שנקלע לנסיבות בלתי־רגילות ותיאורו כמקרה חריג וייחודי המונע מתוקף דחפיו הפנימיים הרצחניים.
עמוס עוז מתח ביקורת על הספר, בטענה שאינו מקורי, וכי הרעיון העיקרי בו לקוח מ"אייכמן בירושלים" של חנה ארנדט, אך בניגוד לאייכמן של ארנדט, האמור להיות 'כל אדם', גיבורו של ליטל הוא פסיכופט.
כן טען עוז כי המדובר ב"טריוויאליזציה של השואה", וכי הספר "מאוהב ברוע" .
שמה של היצירה, "נוטות החסד", מוזכר רק בפיסקה האחרונה של הספר, בה מתייחס הסופר אל הטרגדיה היוונית "נוטות החסד" של אייסכילוס, שבה רודפות אלות נקמניות את אורסטס, גיבור המחזה, לאחר שרצח את אמו.
הספר תורגם לשפות שונות, בהן אנגלית (הוצאת הרפר וקולינס, 2008).
הספר יצא לאור בעברית בשנת 2008, בתרגומו של ניר רצ'קובסקי, בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.
עקב הפולמוס שהתעורר במקומות בהם יצא הספר לאור, לוותה הוצאת הספר, במהדורתו העברית, בהוצאת חוברת בת 91 עמודים בשם "הפולמוס", בה ענה הסופר לביקורת שלה היה חשוף הספר.