כל מה שרצית לדעת על נחל שיאון:
נַחַל שִׂיאוֹן (ואדי עסל) הוא נחל שזורם בערוץ עמוק בין הר חרמון להר דב, ואגן הניקוז העילי שלו מקיף כשלושים קמ"ר.
מתחת לפני הקרקע מתנקזים אליו ככל הנראה מים משטח גדול הרבה יותר.
הנחל יוצא למישור מרגלות החרמון, לא הרחק מהיישוב הקדום בניאס, ומשם הוא זורם לאורך של כ-4.
5 ק"מ במקביל לנחל חרמון, עד שהוא מתאחד איתו.
בניגוד לערוצו העמוק והבולט בנוף במרוצו ההררי, בצאתו למישור זורם הנחל באפיק עלוב למראה.
גם ההידרולוגיה שלו כיום דלה; בשנה רגילה זורם אפיקו שבמישור במשך חודש אחד בשנה, ואף זאת לרוב בספיקה דלה.
הזרימה מתרחשת לרוב בחודש מאי, עם הפשרת השלגים הנמרצת, ואחרי שהקרקעית בחלקו העליון כבר ספוגה מים.
ישנן שנים שבהן הוא אינו זורם כלל בחלקו התחתון.
בחורף הנחל לרוב אינו זורם, אך לעתים אחרי גשם חזק וממושך הוא זורם לזמן קצר.
במרבית המקרים חלחול מי הנחל עולה על אספקתן.
הדבר בולט במיוחד בחודש אפריל, כאשר עינות-שיאון שופעים כמות רבה מאוד של מים, וחלקו התיכון של הנחל (מהמעיינות ומטה) זורם בעוז, אך עד הגיעם לקטע המישורי ביציאת האפיק מבין ההרים – נבלעת זרימתן וקטעו התחתון של הנחל נותר יבש.
חלקו העליון של הנחל, מעל לעינות שיאון, כמעט שאינו זורם כלל, אפילו בזמן הפשרת שלגים הנמרצת.
חלקו של העליון של הנחל משמש כמסלול גלישת סקי השייך לאתר החרמון.
בסוף מסלול הגלישה מותקן רכבל כיסאות.