כל מה שרצית לדעת על ניהון שוקי:
ניהון שוקי (ביפנית: 日本書紀 – דברי ימי יפן), או ניהונגי (日本紀), הוא הספר השני העתיק ביותר בהיסטוריה של יפן הקלאסית.
זהו ספר מפורט ומסוגנן יותר מקוג'יקי, העתיק ממנו, והוא משמש כלי חשוב בידי היסטוריונים וארכאולוגים, מפני שהוא מתאר בפירוט את כרוניקות יפן העתיקה, אם כי החלק הראשון שלו נחשב בעיקר מיתולוגי.
הספר נערך על ידי הנסיך טונרי, בנו של הקיסר טמו, ב-720, ובסיוע יסומארו פוטו נו אסון.
הספר נפתח בתיאור מיתוס הבריאה היפני ושבעת הדורות הראשונים של יצורים אלוהיים, וממשיך בתיאור מיתוסים ואירועים היסטוריים עד המאה ה-8.
מקובל שהחלק האחרון, שבו תיאור תקופת שלטונם של הקיסרים טנג'י, טמו וג'יטו, הוא תיאור היסטורי מהימן.
הספר מתמקד במעלותיהם של קיסרי יפן הטובים, ובמגרעותיהם של אלה הפחות טובים, וסוקר גם קשרים דיפלומטיים עם מדינות אחרות.
הוא כתוב בסינית קלאסית, כשם שהיה נהוג במסמכים רשמיים באותה עת.
קוג'יקי, לעומתו, כתוב בשילוב של סינית ושל ותעתיק פונטי של יפנית (בעיקר עבור שמות ושירים).