כל מה שרצית לדעת על ניזאם אל-מולכ:
ניזאם אל-מולכ, אבו עלי אל-חסן א-טוסי(תעתיק מדויק: נט'אם אלמלכ; בערבית: نظام الملك, ابو علي الحسن الطوسي) היה מלומד פרסי ווזיר סלג'וקי שחי בין שנת 1018 ל-12 באוקטובר 1092.
במשך זמן קצר היה השליט היחיד באימפריה כולה.
ניזאם אל-מולכ נולד בעיר טוס בפרס, משהד דהיום, בשנת 1018.
הוא עלה לגדולה תחת הע'זנים ועד שנת 1059 הספיק להפוך לשליט מחוז ח'וראסאן כולו, מטעמם.
למן שנת 1063 כיהן כווזיר גדול תחת אלפ ארסלאן (1063-1072) ובנו מאלכ שאה הראשון (1072-1092).
הוא השאיר חותם גדול על הארגון והאדמיניסטרציה של האימפריה הסלג'וקית ומוסדותיה, ועל כן זכה לכינויו שמשמעותו "מארגן המדינה".
הוא היה חוליה מקשרת בין הח'ליפים העבאסיים והסולטאנים הסלג'וקים לבין יריביהם השונים ובהם הפאטמים והבויהים.
מעבר להשפעתו יוצאת הדופן כווזיר שהחזיק בכוח עליון, נודע ניזאם אל-מולכ בבניית מדרסות רבות בערים המרכזיות של הממלכה.
המדרסה, בית מדרשה ללימודי דת אסלאמיים, החל את דרכו בעשורים הראשונים של המאה ה-11.
עם המדרסות הראשונות שנבנו נמנית מדרסת הניזאמיה בבגדאד.
מוסדות אלה היוו את המודל לצמיחתן של אוניברסיטאות מקבילות באירופה במאות הבאות.
ניזאם אל-מולכ כתב ספר עב כרס בפרסית תחת השם "סיאסה אלנזא" (ספר הממשל).
הוא כתב גם ספר אחר מסוגת "מראות למלכים" – ספר ייעוץ והדרכה לבעלי שררה לעתיד – בשם "דוסתור אל-ווזארא" (תעתיק מדויק: דסתור אלוזראא') במטרה להכשיר את בנו לווזירות.