כל מה שרצית לדעת על נייר ערך למוכ"ז:
נייר ערך למוכ"ז (Bearer security) הוא נייר ערך המגולם במסמך סחיר (שטר).
העברת נייר ערך למוכ"ז מתבצעת במסירה פיזית של השטר.
למעשה, זו פיסת נייר שהאוחז בה הוא הבעלים של נייר הערך.
בכך, נייר ערך למוכ"ז שונה מנייר ערך על שם, שהבעלות בו מתועדת במרשם מרכזי אחד (לרוב ממוחשב).
אחד הסוגים של ניירות ערך למוכ"ז הוא מניות למוכ"ז (bearer shares).
פירוש הביטוי "למוכ"ז" הוא "למוסר כתב זה".
ניירות ערך למוכ"ז מופיעים במרשמי ניירות הערך (כגון מרשם בעלי המניות) של החברה שהקצתה אותם.
בניגוד לניירות ערך על שם, אין תיעוד של שמות הבעלים עצמם (שאינם ידועים), אלא רישום של כמות ניירות הערך למוכ"ז הנמצאים במחזור, של תאריך ההקצאה ושל מספור השטרות.
כל סוג של נייר ערך יכול להתקיים בצורת נייר ערך למוכ"ז.
מניות ואג"ח הם שני סוגי ניירות הערך העיקריים המוקצים למוכ"ז.
ישנם ניירות ערך שכמעט ואין טעם להקצותם בדרך זו, מכיוון שהם קצרי-מועד.
אם תוקפם יפוג מבלי שנעשתה פעולת מימוש מסוימת, בעליהם יחזיק בנייר חסר ערך.
זה המצב, למשל, בכתבי אופציה.
ניירות ערך למוכ"ז אינם חייבים להוות סדרה או דרגה נפרדת בהון התאגיד.
אין כל קשר בין חלוקת המניות לסוגים (מניות רגילות, מניות בכורה, מניות זהב, מניות יסוד וכו') לבין יצוגן בדרך של מניות למוכ"ז או מניות על שם.
לדוגמה, אפשר שלחברה יש מניות מדרגה (class) אחת בלבד.
חלק מאותן מניות הן על שם והחלק האחר – מניות למוכ"ז.
כל המניות מקנות את אותן זכויות.
ההבדל היחיד נעוץ באופן מימוש הזכות.
בעוד שבמניות על שם, החברה יודעת את זהות בעל המניה ויכולה לפנות אליו (להעביר לו דיווידנד, לזמנו לאסיפה הכללית וכיוצא בזה), הרי בעל מניות למוכ"ז נדרש לפנות בעצמו לחברה ולהציג את שטר המניה כדי לקבל את הזכויות הנובעות ממנו.