כל מה שרצית לדעת על ננסות איים:
ננסות איים (אנגלית Insular dwarfism) הנה סוג של גמדות פילוגנטית.
בשונה מזנים שמוזערו בברירה מלאכותית, זהו תהליך של מזעור אבולוציוני טבעי בגודל של בעלי חיים גדולים – בדרך כלל היונקים – כאשר מרחב המחיה של האוכלוסייה שלהם מוגבל לסביבה קטנה, בעיקר באיים.
תהליך זה עשוי להתרחש לא רק באיים, אלא גם במצבים אחרים בהם המערכת האקולוגית מבודדת ממקורות חיצוניים ומרבייה חיצונית.
התהליך עשוי להתרחש במערות, נאות מדבר, עמקים והרים מבודדים.
ננסות איים היא מקרה קצה של "חוק האי", אשר טוען כי כאשר בעלי החיים אשר חיו ביבשת, עוברים לחיות באיים, מינים קטנים נוטים לפתח גופים גדולים יותר, ומינים גדולים נוטים לפתח גופים קטנים יותר.
ישנם הסברים שהוצעו לסיבת היווצרות מנגנון הננסות.
הסברה אחת היא כי תהליך סלקטיבי שבו רק חיות קטנות יותר הלכודות באי שורדות, כאשר כמות המזון יורדת מדי פעם לרמה גבולית.
בעלי חיים קטנים יותר צורכים פחות משאבים ושטחים קטנים יותר, ולכן יש סיכוי גבוה יותר לעבור את נקודת השבר שבה הירידה באוכלוסייה מאפשרת מקורות מזון כדי לאפשר לניצולים לפרוח מחדש.
גודל קטן יותר הוא גם יתרון מבחינת הרבייה, כיון שהוא כרוך בתקופות הריון קצרה יותר ומשך דור קצר יותר.
באזורים הטרופיים, יצורים בעלי גודל קטן יותר דורשים פחות אנרגיה עבור הומיאותרמיות.
בין אוכלי עשב, גודל גדול מקנה יתרונות בהתמודדות עם מתחרים ועם טורפים, ולכן ירידה או אי קיומו של אחד מהם מגמד את חשיבות הגודל, והתחרות מהווה גורם חשוב יותר.
בין הטורפים, הגורם העיקרי להצלחה נחשב הגודל וזמינות משאבי טרף, והתחרות היא ככל הנראה פחות חשובה.
במין נחש טיגריסי, מתרחשת ננסות איים, באיים בהם הטרף הזמין מוגבל לגדלים קטנים יותר מאשר כאלה הניצודים בדרך כלל על ידי נחשים ביבשת.
כיון שגודל הטרף העדיף על נחשים בדרך כלל הוא ביחס ישר לגודל הגוף, נחשים קטנים עשויים להתאים טוב יותר לציד טרף קטן.
התהליך ההפוך, שבו חיות קטנות גדלות באיים מבודדים חסרי הטורפים היבשתיים הגדולים ההמוניים, וגודלם עשוי להיות הרבה יותר גדול מהרגיל, נקרא ענקיות איים.
דוגמה מצוינת היא הדודו, אבותיו של הדודו היו בגודל יונים.
ישנם גם כמה מינים של חולדות ענק, אחד המצוי עדיין, שהתקיימו במקביל להומו פלורסיינסיס, הסטגודון הענק בפלורס.