כל מה שרצית לדעת על נשים בבנייה החופשית:
מעורבותן של נשים בארגון הבונים החופשיים היא נושא מורכב ושנוי במחלוקת.
עד המאה ה-20, לנשים לא הייתה דריסת רגל בתור חברות הארגון.
נשים מעטות הורשו לקחת חלק בארגון, אולם ספר החוקים הראשון שיצא לאור על ידי "הלשכה הגדולה של אנגליה" השמיט את אזכורן.
במהלך המחצית השנייה של המאה ה-18, לשכות ההסתגלות הצרפתיות (French Lodges of Adoption) שיתפו את בנות משפחותיהם של הבונים, אך ללא קשר לנוסח המקורי.
במאה ה-20, לשכות אלו הוגדרו כלשכות לנשים בלבד, ובשנות ה-50 הן אימצו לעצמן את התארים והטקסים של הבונים החופשיים.
הלשכות הבריטיות והאמריקניות נותרו לגברים בלבד.
בשלהי המאה ה-19, לשכות מעורבות הדומות באופיין לצרפתיות הוקמו בארצות הברית, והן איפשרו לבונים ולקרובות משפחותיהם להשתתף יחדיו בטקסים, אך גופים אלו הקפידו להפריד בין השתתפות זו לבין חברות רשמית בארגון.
בשלהי המאה ה-19 לשכות מעורבות בעלות אופי דומה ללשכות לגברים בלבד החלו להופיע בצרפת, ולאחר מכן גם במדינות נוספות ברחבי אירופה.
בעקבות קיומן של לשכות אלו הופיעו לשכות לנשים בלבד.
באופן עקרוני, לשכות ברחבי אירופה (מלבד אנגליה) מכירות בנשים-בונות חופשיות ובלשכות מעורבות ולשכות לנשים בלבד כחלק מהארגון לכל דבר.
בארצות הברית ובבריטניה, לעומת זאת, לשכות מעורבות או כאלו לנשים בלבד אינן מוכרות רשמית עד היום, למרות שבאופן בלתי פורמלי ישנו קשר ויחסים הדדיים בין הלשכות, ולעתים אף מתאפשרת פעילות נשים בהיכלים ומבנים של הלשכות המרכזיות לגברים בלבד.