כל מה שרצית לדעת על נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים:
נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים (באנגלית: Pan-European corridors) הם עשרה עורקי תחבורה המקשרים בין צפון אירופה ומזרחה – למרכזה ודרומה.
הרעיון הועלה בוועידה האירופית הראשונה לענייני תחבורה שהתכנסה בפראג ב-1991.
לאחר עבודת מטה שבוצעה הוגדרו הנתיבים הרלוונטיים, במסגרת הוועידה האירופית השנייה לענייני תחבורה, שהתכנסה בכרתים בשנת 1994, כעורקים המרכזיים הדורשים פיתוח והרחבה, תוך השקעה ארוכת טווח שעתידה להיפרס עד שנת 2015.
המטרה העיקרית הייתה לקשר את מערב אירופה וחבר המדינות לאזורי הבלקן מחד והמדינות הנורדיות, מאידך.
הפיתוח כולל את כל התשתיות התחבורתיות האפשריות תוך שימת דגש על כבישים, מסילות ברזל ובמקביל הרחבת נמלי תעופה רלוונטיים.
בוועידה השלישית לענייני תחבורה, שהתכנסה בשנת 1997 בהלסינקי, הורחב הפרויקט באופן משמעותי מבחינת ההשקעה הכספית.
ההסכמה הכלל-אירופית על עשרת נתיבי התעבורה הושגה לאחר תום מעשי האיבה בבלקן, אשר ליוו את תהליך התפרקותה של יוגוסלביה.
בשלב זה, הרחבת עשרת מסדרונות תחבורה אלו מובדלת מפרויקט נתיבי תעבורה חוצי אירופה, שיזם האיחוד האירופי ומתייחס להקמה והרחבה של נתיבי תעבורה בכל חלקי היבשת, אם כי ייתכן שהפרויקטים ישולבו בשל מקורות המימון הזהים.
העבודות החלו בראשית המאה ה-21 וצברו תאוצה מ-2004 עת צורפו 10 מדינות נוספות לאיחוד האירופי, עניין שהגביר את הצורך בתשתית תחבורתית המותאמת לעליה בהיקפי במסחר, התעסוקה והתיירות.
במסגרת זו הוקם פורום לשיתוף פעולה תחבורתי עם מדינות הים התיכון שאינן חברות באיחוד האירופי, כדי לבחון חלופות להרחבת הפרויקט ובכלל זה לטורקיה והמזרח התיכון.