כל מה שרצית לדעת על סאטי:
סאטי (דוונאגרי: सती, מילולית האישה המסורה) הוא מנהג הודי עתיק בו האלמנה שורפת את עצמה באש מדורת השריפה של בעלה, לאחר שהוא נפטר.
מקורו של המנהג בסיפור אודות האלה סאטי, אשר קפצה למדורת הפולחן אשר ערך אביה, דשקה, לכל האלים למעט בעלה, האל שיווה, על מנת לשמור על כבודו של בעלה.
לאורך ההיסטוריה היו שינויים במספר מקרי הסאטי ושינויים בריכוז הגאוגרפי שלהם.
בין השנים 1815 – 1828 באזורים תחת השליטה הבריטית בהודו כאחת לכל אלף אלמנות ביצעה סאטי.
אלמנות מכל הקאסטות ושכבות אוכלוסייה ביצעו סאטי, אף על פי שהמנהג היה נפוץ יותר בקרב אלמנות מקאסטות עליונות וממשפחות עשירות.
בדרך כלל האלמנות שביצעו סאטי היו בגילאי 21 – 60, אך היו גם מקרים של שריפת ילדות ונשים זקנות.
לְרוב האלמנות שביצעו סאטי היו ילדים.
במקורו המנהג הוא וולונטרי, לאלמנה יש זכות לבחור האם להישרף או לא, ואם היא החליטה לבצע סאטי זכותה להתחרט בכל שלב תמורת תשלום סמלי לברהמין.
בפועל בהרבה מקרים האלמנה הייתה בוחרת להישרף בגלל הלחץ החברתי.
במקרים מסוימים נמנעה מהאלמנה האפשרות להתחרט והיא הייתה נשרפת בניגוד לרצונה.
במקרים רבים מאחורי החזות הדתית מסתתרים שיקולים כלכליים – בני משפחת הבעל מעוניינים בחלקה של האלמנה בירושה.