כל מה שרצית לדעת על סגנון גותי לוהב:
סגנון גותי לוהב, הידוע גם כגותיקה לוהבת, סגנון הלהבות או כ-Flamboyant, הוא תת-סגנון של האדריכלות הגותית שהתפתח בסוף המאה ה-14 ותחילת המאה ה-15.
סגנון זה נקרא על שם צורות הלהבות של תחרת החלונות והאבן ונהפך לשם נרדף לראוותנות בעקבות עושר הפרטים והקישוטים שלו.
סגנון הלהבות הוא חלק מהאדריכלות הגותית המאוחרת (Late Gothic) ובא בעקבות הגותיקה הקורנת (Rayonnant).
הסגנון היה נפוץ בצרפת, ספרד ופורטוגל.
הסגנון המקביל באנגליה (מבחינת הזמן) הוא סגנון גותי ניצב (Perpendicular Gothic) ובגרמניה ה-Sondergotik.
בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16 סגנון זה התפתח לגותיקה מנואלינית בפורטוגל וגותיקה איזבלינית בספרד, בסגנונות אלה הועמק השימוש הראוותני והפזרני בקישוטים ותחרת אבן.
הסגנון מאופיין בתחרת חלונות וקישוטי אבן עשירים ומלאי פרטים בצורת להבות אש או עלים מלופפים.
צריחים בסגנון זה (האופייניים גם לאדריכלות גותית מאוחרת ולתחייה הגותית) הם בעלי מרקם תחרה.
מבנים נודעים בסגנון זה הם כנסיית סן מקלו ברואן, בית הרוחב של קתדרלת סנלי, חזית קתדרלת טור, קתדרלת מולן, כנסיית סנט אנה (וילניוס), בזיליקת נוטרדאם דה ל'אפין וחלון הרוזטה של סנט שאפל.