כל מה שרצית לדעת על סובייטולוגיה:
סובייטולוגיה הייתה ענף במדע שהתמקד בחקר ברית המועצות.
מחקרים סובייטולוגיים שילבו ידע ממספר תחומי מדע, בהם היסטוריה, מדע המדינה, כלכלה ואף לימודים סלאביים.
השם נגזר מצירוף המילה סובייט והסיומת "-לוגיה", המקובלת בתחומי מחקר מדעיים, (ופירושה תורה; סובייטולוגיה = תורת הסובייט).
העיסוק בסובייטולוגיה זכה להתעניינות רבה במערב, משתי סיבות: האחת היא העניין האקדמי שעוררה ברית המועצות בגלל גודלה, חשיבותה והייחוד של משטרהּ, שהתאפיין בחשאיות וסגירות.
השנייה היא היריבות בינה לבין מדינות המערב ובראשן מתחרתה העיקרית ארצות הברית, בעיקר בתקופת המלחמה הקרה, שיצרה צורך מודיעיני להבין את ההתפתחויות בברית המועצות.
כתוצאה מצורך זה העמידו ממשלות ארצות הברית ובעלות בריתה הגדולות תקציבי מחקר, ולסובייטולוגים היו אפשרויות תעסוקה בגופים ממשלתיים.
"קרמלינולוגיה" היוותה תת-תחום של סובייטולוגיה, המתמקד ביחסי הכוחות בצמרת השלטון הסובייטי (כיום משמש המונח לעתים לתיאור חקר הפוליטיקה של רוסיה הפוסט-סובייטית).
הכינוי נגזר מן השם קרמלין בהוראתו הסמלית, שמשמעותה צמרת הממשל במוסקבה.
קרמלינולוגים ניסו לפענח את ההתפתחויות הנסתרות מאחורי הקלעים של הצמרת הסובייטית מתוך סימנים לא ישירים.
למשל, להסיק מתוך מיקומם הפיזי של מנהיגים שונים בעת צפייתם במצעד אחד במאי בכיכר האדומה על מידת קרבתם לצמרת.
האבחנה בין המונחים קרמלינולוגיה וסובייטולוגיה הייתה עמומה, והמונחים שימשו לעתים במעורבב.
ככלל, לא הצליחה קהילת הסובייטולוגים לצפות התפתחויות חשובות שהתרחשו בברית המועצות, ובכלל זה את המועד והאופן שבהם קרסה לבסוף בתקופת שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב.
בעקבות פירוק ברית המועצות הפך העיסוק בתולדותיה לתת-תחום בהיסטוריה בת-זמננו, ואין רואים בו עוד תחום ידע נבדל.