כל מה שרצית לדעת על סוהארטו:
סוהארטו (Soeharto, 8 ביוני 1921 – 27 בינואר 2008) היה איש צבא ומנהיג פוליטי אינדונזי.
הוא שירת כקצין במהפכה הלאומית של אינדונזיה, והיה לנשיאה השני של המדינה בין השנים 1967 ל-1998.
סוהארטו לקח את השלטון מסוקארנו, קודמו בתפקיד והנשיא הראשון של אינדונזיה, באמצעות תמרונים פוליטיים בנושא חוסר השקט שהיה באותה תקופה.
לאורך שלושים ושתים שנות שלטונו בפועל, שזכו לכינוי "אורדה בארו" (סדר חדש), סוהארטו הקים ממשלה מרכזית חדשה עם מאפיינים מיליטריסטיים.
יכולתו לשמור על יציבות ולהימנע מעמדה אנטי-קומוניסטית זיכו אותו בתמיכתן הכלכלית והדיפלומטית של מספר ממשלות במערב בתקופת המלחמה הקרה.
ברוב תקופת שלטונו אינדונזיה חוותה תקופה של צמיחה כלכלית משמעותית ותיעוש.
אולם, שלטונו אחראי לטיהורים פוליטיים ומותם של מיליוני אינדונזים וסינים-אינדונזים החשודים בפעילות קומוניסטית, והוציא אל מחוץ לחוק את המפלגות הקומוניסטיות והסיניות-אתניות.
בנוסף, פלישתו למזרח טימור ב-1975 זכורה לרעה בשל אכזריותה, כאשר במהלך הכיבוש האינדונזי במקום דווח על למעלה מ-200,000 הרוגים.
בתהליך שנמשך עד שנות ה-90 הלך וגבר חוסר שביעות רצון מממשלו של סוהארטו, שאימץ נורמות אוטוריטריות ומושחתות.
שליטתו המוחלטת של סוהארטו בעניינים פנים-אינדונזיים התרופפה במידה משמעותית כאשר המשבר הכלכלי באסיה פגע בתנאי המחיה של האינדונזים, ופגע גם בתמיכה שזכה לה בקרב המוסדות הצבאיים, פוליטיים וחברתיים-אזרחיים.
לאחר תקופה של חוסר שקט מהותי, הבידוד הפוליטי גרם באמצע שנות ה-90 לאיבוד שארית התמיכה בסוהארטו, והוא נאלץ להתפטר מתפקידו כנשיא במאי 1998 בעקבות הפגנות המוניות.
לאחר ששירת כפנים הייצוגיות של אינדונזיה במשך 30 שנים, סוהארטו חי את שארית חייו בבידוד כמעט מלא.
הניסיונות לשפוט אותו באשמת רצח עם נכשלו בגלל בריאותו הלקויה.
המורשת שלו מצויה במחלוקת עזה הן באינדונזיה והן בשאר העולם.
לסוהארטו היה רק שם אחד, בדומה לאנשים רבים מהאי ג'אווה.
כאשר דנים בו בהקשר דתי הוא מכונה לעתים האג'י או אל-האג' מוחמד סוהארטו, אך השם האסלאמי הזה הוא לא שמו הרשמי או משמש אותו באופן כללי.
מאז 1947 האיות סוהארטו (Suharto) הוא האיות הרשמי של שמו באינדונזיה, אך ישנם מקרים שבהם משתמשים באיות הישן של שמו – Soeharto.