כל מה שרצית לדעת על סול אינוויקטוס:
סול אינוויקטוס (לטינית: Sol Invictus – השמש הבלתי מנוצח) היה אל השמש הרשמי של האימפריה הרומית לאחר שהקיסר אורליאנוס הוסיף את פולחנו לצד הדת הקיימת ב-274.
החוקרים חלוקים בדעתם אם האל הוא חידוש של אל השמש הלטיני סול שנעבד בימי הרפובליקה (אך היה אל שולי יחסית לגלגולו המאוחר), אימוץ של האל מיתרה, או של האל אלאגבאלוס שאת פולחנו ניסה הקיסר אלאגבאלוס לאמץ שנים קודם.
אורליאנוס בנה בשדה מרס מקדש לכבודו של האל ויזם משחקים על שמו שנקראו ludi solis.
פולחן האל נמשך גם לאחר מותו של אורליאנוס וקיסרים רבים אחריו השתמשו בדמותו וטבעו את דמותו על מטבעותיהם, עד למותו של קונסטנטינוס, אז התקבלה הנצרות כדת הרשמית.
דווקא קונסטנטינוס עצמו הרבה להשתמש בדמות האל.
הוא הציג את עצמו כשולט בחסותו של סול אינוויקטוס, ועיטר את קשת קונסטנטינוס בשלוש דמויות נושאות נס עם דמות האל.
כמו כן, נבנה שער הניצחון בזווית כזאת לפסל הענקי של סול אינוויקטוס שמחוץ לקולוסיאום, כך שהפסל יוצר רקע דומיננטי לקשת.
קונסטנטינוס גם קבע את יום ראשון כיום המנוחה הרשמי של האימפריה הרומית, יום שנחשב ליומו של אל השמש.
גם לאחר מותו של קונסטנטינוס המשיך פולחנו בצורה לא רשמית והתופעה הייתה רחבה עד כדי כך שאוגוסטינוס ראה צורך להטיף כנגדה.
קיימות דעות שחג המולד נחגג ב-25 בדצמבר בהשפעתו של חג סול אינוויקטוס שהיה ביום ההיפוך החורפי – שחל בסביבות ה-21 בדצמבר.
סול אינוויקטוס מתואר בדרך כלל כחובש כתר מוקף קרניים המייצגות את קרני השמש.
כתר דומה נראה לעתים חבוש לראשי קיסרים וייתכן שמשמעות הדבר היא האלהתו של הקיסר.
בדומה להליוס, אל השמש במיתולוגיה היוונית, נראה לעתים גם סול אינוויקטוס רוכב על קוודריגה – מרכבה הרתומה לארבעה סוסים.