כל מה שרצית לדעת על סורת אל-אעדיאת:
סורת אל-אעדיאת (ערבית: سورة العاديات), או סורת השועטים, היא סורה מספר 100 בקוראן.
סורה קצרה זו מונה אחד עשר פסוקים (אַיאַת), ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) במכה.
לפי ספרו של אבּ‏ן אלצֻ'רַ‏יְס, פַ‏צָ‏'אאִ'יל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַ‏טָ‏אא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-עצר ולפני סורת אל-כות'ר.
‏הסורה מתחילה בדימוי של "השועטים המתנשפים", אשר נהוג לפרשו כפרשים על סוסים בעת קרב, אשר לוקחים את אשר לא להם.
בצורה ציורית מתארת הסורה דמות שהייתה מוכרת לבני הזמן – פרש חמדן הפושט על מאהל בחפשו אחר שלל – שארציותה וחמקנותה, שני חטאים גדולים באסלם, ברורה לקורא.
פרשנות חלופית רואה בחלקה הראשון של הסורא אלגוריה לסוס הנושא את הפרש, ולא לפרש עצמו.
זה נאמן למצוות רוכבו, שלא כמו האדם שאינו מציית לאלוהיו.
פרשנות שלישית רואה בכך דימוי לעולי הרגל למכה, המקיימים את מצוות החאג' בדרכם במסלול הטקסי.
‏חלקה השני של הסורא מזכיר כי תאוות הבצע וכפיות הטובה כלפי אללה גלויות וידועות לאל.
היא מוסיפה ומזכירה כי "בקום שוכני הקבר לתחייה, ובהיחשף צפונות הלב, ביום ההוא יכירם ריבונם לפני ולפנים", כלומר אללה ישפוט אותם גם על סמך כוונותיהם הנסתרות, שכן מסתרי הלב גלויים לפניו.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לסורת אל-אעדיאת:
•סורות