כל מה שרצית לדעת על סורת אל-המזה:
סורת אל-הֻמַזַה (ערבית: سورة الهمزة), או סורת המלעיז, היא סורה מספר 104 בקוראן.
סורה קצרה זו מונה תשעה פסוקים (אַיאַת), ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) במכה.
לפי ספרו של אבּן אלצֻ'רַיְס, פַצָ'אאִ'יל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-קיאמה ולפני סורת אל-מרסלאת.
מרביתם של פרשני הקוראן סברו שהסורה עוסקת בשני מתנגדים עיקריים לנביא מוחמד: הראשון הוא אח'נס אבן שורייק א-ת'קאפי (נרצח בשנת 625), אחד ממנהיגי מכה בן זמנו של מוחמד.
המתנגד השני הוא אל-וליד בן אל-מע'ירה (נפטר בשנת 622), שנחשב לאחד העשירים הבולטים בעיר מכה.
הסורה מגנה את אלו המלעיזים ומשמיצים אחרים, בין בדיבורם ובין במעשיהם, ואשר מדמיינים כי עושרם שלהם יעניק להם חסינות מפני המוות.
הסורה טוענת כי במקום זאת "יושלך [המלעיז] אל תוך המרסקת".
יש פרשנים המפרשים את המילה מרסקת (בערבית ٱلْحُطَمَةِ, אלחֻטַמַה) כאש הגיהנום.
מתואר כי "אש האלוהים" תאפוף את לבבות המלעיזים ותסגור עליהם.
בביטוי "מלעיז חורץ לשון", כך לפי בן לוויתו ובן דודו של מוחמד עבדאללה אבן עבאס (נפטר בשנת 685) אשר אבן כאתִ'ר (נפטר בשנת 1372) מתבסס עליו, מתייחסת המילה הראשונה להוצאת דיבה בדיבור, ואילו זו השנייה – למעשה.
פרשנים אחרים, כגון מוג'אהד בן ג'בר (נפטר בשנת 722), העניקו למילים בביטוי זה הסבר זהה, אך הפוך.