כל מה שרצית לדעת על סורת אל-כאפרון:
סורת אל-כאפִרוּן (בערבית: سورة الكافرون), או סורת הכופרים, היא סורה מספר 109 בקוראן.
סורה קצרה זו מונה שישה פסוקים (אַיאַת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) במכה.
לפי ספרו של אבּן אלצֻ'רַיְס, פַצָ'אאִ'יל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-מאעון ולפני סורת אל-פיל.
בדומה לסורות קצרות אחרות, גם סורה זו מהווה מעין תפילת בקשה או קריאה לעזרת אללה.
סורה זו מבקשת להזכיר את ההפרדה בין בעלי האמונה לבין חסרי האמונה, הם הכופרים.
תפסיר תנויר אל-מכבאס, המתבסס על חדית'ים מפי בן דודו, ואחר ממלווויו של הנביא מוחמד, עבדאללה אבן עבאס מספר כי סורה זו התגלתה למוחמד לאחר שכופרים קראו לו לזנוח את דתו, ולעבוד עימם את אליליהם.
בתגובה, פתח מוחמד בגינויים.
תפסיר אבן-כאתִ'ר הסוני מספר כי הכופרים הציעו למוחמד כי יעבדו את אלוהיו במשך שנה, ולאחר מכן מוחמד יצטרף אליהם לשנה לעבודת אליליהם.
בעבר, בהווה ובעתיד.
הסורה מסתיימת בפסוק המצוטט לעתים קרובות: "לכם דתכם ולי דתי" (ראו גם סורה 10 איה 41).
יש המפרשים פסוק זה כוויתור לכופרים, ורואים בפסוק החמישי בסורת א-תובה (התשיעית) המאוחרת יותר, "פסוק החרב", המכריז על מלחמה בכופרים, כמבטל את הפסוק בסורה זו.
לעומתם אחרים מפרשים את הפסוק כאיום, ולא כוויתור, ורואים בו הבטחה ואזהרה לשכר ולעונש בתמורה לאמונה ולחוסר האמונה בעולם הזה.
המסורת קובעת כי קריאתה של סורה זו כמוה כקריאת רבע מהקוראן כולו, וחדית' ידוע מספר כי מוחמד נהג לקרוא סורה זו מדי בוקר בתפילתו.
נלקח מויקיפדיה