כל מה שרצית לדעת על סטלה לוי:
סטלה לוי (1924 – 19 ביולי 1999), קצינת ח"ן ראשית וחברת כנסת.
לוי נולדה בסוריה, ועלתה לארץ ישראל בשנת 1929.
גדלה בחיפה ולמדה בבית הספר הריאלי בעיר.
בנעוריה הצטרפה לארגון ההגנה ובכך החלה שירות של שלושה עשורים בגופי הביטחון.
בשנת 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התגייסה לוי לחיל הקשר של הצבא הבריטי במסגרת חיל העזר לנשים.
לאחר המלחמה עבדה כראש לשכה במטה הבריטי בחיפה.
עם קום המדינה התגייסה לצה"ל וב-1948 סיימה את קורס הקצינות הראשון ומונתה לקצינת ח"ן בחטיבת כרמלי.
עם תום מלחמת העצמאות עברה קורס מפקדות גדודים ובשנת 1951 מונתה לקצינת ח"ן של פיקוד הצפון ולאחר מכן לסגנית קצינת ח"ן ראשית.
בשנת 1964 מונתה לוי לתפקיד קצינת ח"ן ראשית, ובמרץ 1965 הועלתה לדרגת אלוף משנה.
לוי התנגדה לשירות קרבי של החיילות, אך ראתה בחיוב את השפעות השירות הצבאי על החיילות וטענה ש"אשה ששרתה בצבא מפתחת ומגבשת יותר את אישיותה והדבר משפיע לחיוב על תפקידיה העתידיים".
עם סיום תפקידה כקצינת ח"ן ראשית בשנת 1970 נשלחה לוי לשרת כנספחת בשגרירות ישראל בוושינגטון, שם הייתה אחראית בין השאר על הקשר עם ארגוני הנשים בארצות הברית.
בשנת 1974 שבה לוי לארץ והשתתפה בהקמת המשמר האזרחי במשטרת ישראל, ושרתה בו עד 1976.
בשנת 1977 נמנתה על מקימי מפלגת ד"ש.
בבחירות הפנימיות לקביעת רשימת המפלגה לבחירות לכנסת התשיעית הגיעה למקום ה-17 והייתה האשה במקום הגבוה ביותר ברשימה.
עם התפרקות המפלגה הצטרפה לוי לסיעת שינוי, וכיהנה כמזכירת סיעת ש"י בכנסת.
בפברואר 1981, בעקבות התפטרות סטף ורטהיימר, נכנסה לוי לכנסת וכיהנה מספר חודשים עד לפיזור הכנסת.
לאחר מכן מונתה לנציבת קבילות הציבור בעיריית רמת השרון, תפקיד בו כיהנה עד לפטירתה.
כמו כן כיהנה לוי כחברה בוועד הפועל הציוני וחברת ההנהלה הישראלית בקונגרס היהודי העולמי.