סכרין

כל מה שרצית לדעת על סכרין:
סכרין (Saccharine) הינו הממתיק המלאכותי הראשון.
הוא התגלה בשנת 1879 על ידי קונסנטין פאלברג, כימאי שעבד במעבדה של אירה רמסן באוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
הוא חש טעם מתוק על ידיו בערב, וקישר זאת לחומר עליו עבד במעבדה במשך היום.
הסכרין מתוק פי 300 מסוכרוז, אבל משאיר אחריו טעם לוואי מתכתי מר, במיוחד בריכוזים גבוהים.
טעם לוואי זה מוזכר לשימצה בספרו של ג'ורג' אורוול 1984.
טעם הלוואי שימש זרז לפיתוח הציקלמאט שאמנם מתיקותו נמוכה יותר (רק פי 200 מסוכרוז) אבל הוא נטול טעם לוואי.
בניגוד לממתיק החדש יחסית אספרטם, הסכרין נשאר יציב גם כשמחממים אותו או בנוכחות חומצות.
כמו כן, הוא אינו מגיב כימית יחד עם חומרי מזון אחרים ונשמר היטב לאורך זמן.
ערבוב של ממתיקים שונים עוזר להתגבר על החסרונות של כל אחד מהם בנפרד.
לדוגמה, במשקאות דיאטטיים רבים נעשה שימוש בסכרין מעורבב עם אספרטיים; האספרטיים מבטל את טעם הלוואי המר של הסכרין, והסכרין שומר על מתיקות גם אחרי שחיי המדף הקצרים של האספרטיים פגים.
במצבו החומצי, הסכרין אינו מסיס במים, לכן השימוש העיקרי כממתיק הוא בסכרין במצב מלח – נתרן.
גם המצב מלח-סידן נמצא בשימוש, בעיקר על ידי אנשים המעוניינים להגביל את צריכת הנתרן בדיאטה שלהם.
שני סוגי המלחים הינם מסיסים ביותר: 0.
67 גרם לכל מ"ל מים בטמפרטורת החדר.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לסכרין:
•תחליפי סוכר
•תוספי תזונה