כל מה שרצית לדעת על סלמנדרה מצויה:
סלמנדרה מצויה (שם מדעי: Salamandra infraimmaculata), מין במשפחת הסלמנדריים החי בצפון המזרח התיכון ובטורקיה.
גבול התפוצה העולמי הדרומי שלו הוא בצפון ארץ ישראל (בכרמל ובגליל).
הסלמנדרה נתונה בסכנת הכחדה בישראל ומוגדרת מין מוגן.
בעבר היא נקראה גם סלמנדרה כתומה, ונחשבה תת-מין של מין בעל תפוצה ארופאית רחבה יותר (Salamandra salamandra), אך מחקר גנטי הגדיר את מין זה כמין נפרד לאחרונה.
השם העממי המקובל למינים השונים של הסוג Salamandra הוא סלמנדרת האש (Fire salamander).
לסלמנדרה המצויה מחזור חיים מורכב, הכולל שלב פגית (larva) הנקרא ראשן וחי במים מתוקים, ושלב בוגר (adult) יבשתי.
גודלו של הבוגר עד 30 ס"מ.
צבעו שחור עם כתמים כתומים או צהובים.
דגם הכתמים שונה בין פרטים, ומשתנה מעט מאוד במהלך חייו של פרט, כך שהדגם מהווה מעין "טביעת אצבע" ולפיו ניתן לזהות פרטים באופן אישי.
לסלמנדרה הבוגרת בלוטות ארס המופרש בעת סכנה מנקבוביות המצויות על עורה לאורך הגב.
לא ידוע על טורפים טבעיים של הבוגרים, כנראה הודות לארסיותם.
אורך חייהן של הסלמנדרות עשוי להיות ארוך מאוד.
במוזיאון הגרמני להיסטוריה של הטבע ע"ש אלכסנדר קניג חיה סלמנדרה אף יותר מ-50 שנה.
כמו כל הדו-חיים, עורן של הסלמנדרות אינו אטום למים והן זקוקות לסביבה לחה על-מנת שלא להתייבש.
לכן הסלמנדרות הבוגרות פעילות בעיקר בלילות גשומים או ערפיליים, או כאשר הקרקע לחה.
במהלך הקיץ החם והיבש, הסלמנדרות מסתתרות במערות, בסדקים בקרקע או בגזעי עצים רקובים על מנת לשמור על לחות גופן, ומפחיתות את פעילותן.
אוכלוסיות הסלמנדרה מתרכזות בעיקר סביב מקווי מים מתוקים קטנים, שלוליות גדולות ונחלים עתירי גבים, בהם הן מתרבות.
בישראל הסלמנדרות מתרבות גם במקווי מים זמניים ובשלוליות חורף, ומציגות התאמות אבולוציוניות מגוונות להתמודדות עם זמניות בית הגידול.