כל מה שרצית לדעת על סנבלט:
סַנְבַלַּט, לפי ספר נחמיה, היה הפחה מטעם ממלכת פרס של פחוות שומרון בתקופת שיבת ציון.
יחד עם גשם הערבי וטוביה העמוני, סנבלט חתר כנגד שלטונו של נחמיה וניסה לחבל בחידוש בניין חומות ירושלים.
לפי חז"ל ובעקבותיהם רש"י, נועדיה הנביאה קיבלה שכר מסנבלט: גם לנועדיה הנביאה – היא ושאר נביאי השקר קבלו שכר מסנבלט וחבריו כדי להפחידני בנבואת שקריהם.
וכך בעקבות רש"י גם מצודת דוד :כתיב:וגם לנועדיה – וגם זכור לשלם גמול לנועדיה נביאה שקרנית ולשאר נביאי השקר אשר היו מפחידים אותי בשקריהם בעבור כי קבלו שכר מטוביה וסנבלט.
בלשון הכתוב סנבלט והמתנגדים נקראים יחד בשם הגנאי "צרי יהודה".
כשנחמיה גילה כי אחד מבניו של יוידע בן אלישיב הכהן הגדול התחתן עם בתו של סנבלט, הוא גירש את יוידע מהכהונה.
בספרו קדמוניות היהודים, יוסף בן מתתיהו מתאר את סנבלט בתקופה מאוחרת יותר ומייחס לו את בניית מקדש השומרונים בהר גריזים.
השוני נובע כנראה מבלבול בין סנבלט של ספר נחמיה עם סנבלט השני או השלישי שהיו אחריו.
מתוך מכתבי יב נודע כי לסנבלט היו שני בנים, דליה ושלמיה.
באחת האגרות יהודי האי יב מבקשים מבניו של סנבלט לעזור להם לבנות מקדש לאלוהי ישראל על האי.
שמו של סנבלט מגיע מארמית נאו-אשורית והוא מורכב מהמילים "סין" = אל הירח השומרי, "בלט" = החייה.