כל מה שרצית לדעת על סנדו מזור:
סנדו מזור (נולד ב-1945) הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל בה כיהן כראש אגף חקירות וכסגן המפכ"ל.
בתום שירותו במשטרה מונה לשגריר ישראל ברומניה.
מזור נולד ב-1945 בבוקרשט שברומניה, ועלה לישראל בשנות ה-60.
ב-1964 הצטרף לשורות המשטרה תחילה כסייר במחוז תל אביב ובהמשך כקצין רישוי וכקצין חקירות.
ב-1975 מונה לראש מחלק פשעים חמורים במרחב ירקון.
ב-1977 הועלה לדרגת רב פקד ומונה לסגן ראש לשכת החקירות במרחב וב-1978 לראש מפלג התשאול ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב.
במסגרת זו עמד בראש צוות החקירה של חברי כנופיית מע"צ, לימים בוטלה הרשעתם של ארבעה מהמורשעים לאחר שכבר ריצו את עונשם, בשל חשד שהודאותיהם זויפו או נגבו בכוח, בעינויים ובהשפלות.
לאחר תפקידי הדרכה במכללה לקציני משטרה בכירים, מונה לעמוד בראש ענף חקירות במחוז המרכז, ובהמשך לראש אגף החקירות של המחוז.
לאחר תקופת לימודים במכללה לביטחון לאומי עבר לשרת במטה הארצי של המשטרה, כיהן כסגן מפקד היחידה הארצית לחקירות הונאה, וב-1988 קודם לדרגת תת-ניצב ומונה לראש היחידה הארצית לחקירת פשעים.
ב-1993 הועלה מזור לדרגת ניצב ומונה לראש האגף לתמיכה לוגיסטית, ב-1996 מונה לראש אגף החקירות.
כראש האגף פיקח על חקירת איש העסקים גרגורי לרנר והיה הממונה על החקירה המשטרתית בפרשת בר-און חברון, מזור היה לשוטר הראשון שחוקר באזהרה ראש ממשלה, צוות החקירה בראשותו המליץ להעמיד לדין את בנימין נתניהו, צחי הנגבי, אביגדור ליברמן ואריה דרעי, אך רק נגד האחרון החליטו היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל להגיש כתב אישום.
בתחילת 1998 מונה לסגן המפכ"ל ופעל להקמת יחידה למניעת פשיעה כלכלית (שנוסדה לבסוף רק ב-2004), בספטמבר 2000 סיים את שירותו במשטרה.
מיד לאחר פרישתו מונה מזור על ידי שר החוץ שלמה בן עמי לשגריר ישראל ברומניה, תפקיד בו כיהן עד אוגוסט 2003.
בעודו מכהן כשגריר ברומניה ביקש מזור לקבל אזרחות רומנית.
עם סיום תפקידו כשגריר קיבל מזור מנשיא רומניה, יון איליאסקו את "העיטור הלאומי לזכויות".
נלקח מויקיפדיה