כל מה שרצית לדעת על סקוונצה:
סֶקְוֶנְצָה היא מהלך מוזיקלי בו קטע מלודי או הרמוני חוזר על עצמו ברצף, אך בהשאה כלפי מטה או כלפי מעלה.
כל חזרה שכזו מכונה "חוליה", או לעתים מכונה בעצמה "סקוונצה", דבר הגורם לעתים בלבול במינוח.
סקוונצה טונאלית היא סקוונצה בה נשמרים במדויק המרווחים בין צלילי הקטע בכל חזרה.
סקוונצה דיאטונית היא סקוונצה בה המרווחים מותאמים לסימני היתק (הדיאזים או הבמולים) של הסולם בו כתובה היצירה בה היא מופיעה.
מהלך סקוונציאלי יכול להתרחש פעמיים, שלוש ואף יותר בזה אחר זה, כפי שניתן לראות באיור הבא:
גם מי שאינו קורא תווים, יכול להבחין כי תצורת התווים בקטעים 2,1 ו-3 חוזרת על עצמה, בכל פעם מעט נמוך יותר על גבי החמשה.
הסקוונצה היא מרכיב דומיננטי במוזיקת הבארוק (מייחסים במיוחד לויולדי שימוש נכבד בסקוונצות).
אחת הדוגמאות המוכרות והמובהקות ביותר היא הקנון של פכלבל.
בתקופה הקלאסית הצטמצם מאוד השימוש בסקוונצות, ואילו בתקופה הרומנטית הן חזרו לשימוש נרחב יותר, אם כי לא באותה מידה כמו בבארוק.
בהיותה טכניקת הלחנה בסיסית במוזיקה המערבית, ניתן לזהות מהלכים סקוונציאליים בקטעים מוזיקליים רבים כמעט בכל סגנון: קלאסי, עממי, מודרני או פופולרי.
דוגמאות מובהקות לשימוש בסקוונצה בזמן המודרני:
פזמון השיר "עלי שלכת" בלחן ז'וזף קוסמה
השיר "דו-רה-מי" (מהמחזמר צלילי המוסיקה) בלחן ריצ'רד רוג'רס
הפתיחה למנגינת הריקוד "קומה אחא" בלחן שלום פוסטולסקי
השיר "כפל" (בביצוע חוה אלברשטיין) בלחן נחום היימן
פזמון השיר "עוד לא תמו כל פלאייך" בלחן רמי קליינשטיין
תחילת פזמון השיר "דמעות" (בביצוע אייל גולן) בלחן זאב נחמה ותמיר קליסקי