כל מה שרצית לדעת על עבאס שאה הראשון:
עבאס שאה הראשון "הגדול" (בפרסית شاه عباس یکم, شاه عباس اول או شاه عباس بزرگ שאה עבאס-א בוזורג", בשמו המלא ותאריו -זילוללאה אמיר אל מו'מינין היידאר אבו ל-מוזאפר שאה עבאס אל חוסייני אל מוסאוי אל ספווי בהדור חאן, 27 בינואר 1557 בקזבין – 19 בינואר 1629 במזנדראן) היה שאה של פרס בין השנים 1587 – 1629.
בן של הסולטאן מוחמד חודבנדה (מוחמד "עבדו של אלהים"), היה הנציג הבולט ביותר של שושלת הספווים והשליט החשוב ביותר של פרס בתחילת המאה ה-17.
העניק לממלכתו שלטון ריכוזי, שנסמך במידה רבה על הפקידות והסוחרים הפרסים והגביל את כוחם של הפאודלים מקרב השבטים ממוצא טורקמני.
העלה את קרנה של איראן הרב-לאומית בזירה הבינלאומית על ידי מדיניות מוצלחת של התפשטות טריטוריאלית: כבש חלק גדול של אפגניסטן בעקבות ניצחונות על האוזבקים (ניצחון הראת ב-1597), חלק מהקווקז, וכמו כן סיפח את בגדד ואת עיראק (1623) ואת בחריין, מה שהעניק לו, יחד עם ההשתלטות על האי הקטן הורמוז (1622) שהיה עד אז בידי פורטוגל, שליטה אסטרטגית במפרץ הפרסי.
בימי מלוכתו פרס ידעה התפתחות כלכלית ותרבותית מרשימה.
עבאס הגדול העביר את בירת האימפריה מקזבין לאיספהן, שהפכה בזמנו אחת מהערים היפות בעולם.
קידם את המסחר, את פיתוח דרכי התחבורה ואת החקלאות.
למרות אדיקותו כמוסלמי שיעי, ותרומתו לחיזוק הצביון השיעי של איראן, עבאס הראשון גילה יחס של סובלנות יחסית כלפי קטגוריות שונות של נוצרים וביסס קשרים טובים עם מעצמות נוצריות כמו ספרד ואנגליה.