כל מה שרצית לדעת על עגור הכתם:
עגור הכתם (שם מדעי: Grus monacha) הוא מין של עגור קטן יחסית מהסוג Grus.
הראש וחלקו העליון של הצוואר לבנים, הגוף כהה ומסביב לעיניים יש עור חשוף בצבע אדום.
זהו אחד מהמינים הקטנים ביותר של העגורים, גובהו כמטר, משקלו כ-3.
7 ק"ג ומוטת כנפיו כ-160 עד 180 ס"מ, בעוד הנקבה גדולה מהזכר.
אזורי הרבייה של עגור הכתם מתמשכים על פני דרום-מרכז ודרום-מזרח סיביר, וייתכן שהוא מתרבה גם במונגוליה.
מקום קינונם של עגורי הכתם נותר עלום עד שנת 1974, בגלל בידודן של הביצות בהן הם מקננים.
כ-80% מאוכלוסייתו של העגור חורפת באיזומי שבדרום יפן, והשאר חורפת בדרום קוריאה ובסין.
בתי הגידול המועדפים על עגור הכתם בעונת הרבייה הם ביצות או ביצות מיוערות, ומחוץ לעונת הרבייה – ערבות פתוחות או מיוערות.
העגור ניזון מחרקים, דוחיים וצמחי מים כמו קני שורש, זרעים ודגנים.
הוא מוצא את מזונו על ידי חיטוט באדמה בעזרת מקורו.
עגור הכתם משמיע קריאה גבוהה וחזקה, שדומה לקריאותיהם של המינים האחרים מהסוג Grus.
עגורי הכתם הינם מונוגמיים.
החיזור מתבצע בעזרת השמעת קריאות משותפת של שני בני הזוג, בעוד ראשם מופנה לאחור ומקורם מופנה כלפי השמיים.
במהלך תצוגות אלו, הזכר מניף את כנפיו, בעוד הנקבה אינה עושה כן.
הקן מוקם בביצות מיוערות, בין השאר באזור הטייגה, ובנוי מטחב, כבול, גבעולי דגנאים, עלים, וענפי ארזית ולבנה.
הנקבה מטילה 2 ביצים, שנדגרות על ידיה ועל ידי הזכר במשך 27-30 ימים.
הגוזלים פורחים מהקן לאחר כ-75 ימים.
תצוגות "ריקוד" שמבצעים העגורים עשויות לכלול התנהגויות כמו קפיצה, הרכנת הראש, ריצה, זריקת חפצים (גבעולי עשב או ענפים) או נפנוף בכנפיים.
למרות שהריקוד נחשב להתנהגות חיזור, הוא מהווה חלק חשוב מחייהם של העגורים גם מחוץ לעונת הרבייה, ומשמש בין השאר להוצאת כעס ולמיתון תוקפנות.
אוכלוסייתו של עגור הכתם מוערכת בכ-11,600 פרטים, ונמצאת בירידה מתונה; הסיבה המרכזית לכך הינה כנראה איבוד בתי גידול.
מאמצי שימור של ארגונים חוץ-ממשלתיים ושל אוניברסיטאות מקומיות התחילו ב-2008, ונמשכים עד היום.
מצב השימור של העגור הוכרז כ"פגיע" על ידי ארגון IUCN.