כל מה שרצית לדעת על עדה טל:
עדה טל (26 באוקטובר 1921 – 1 במאי 2010) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית.
טל נולדה באוקראינה ועלתה לארץ ישראל בשנת 1925.
הייתה חניכת תנועת הנוער המחנות העולים, אך בשל מחלה לא יצאה להגשמה חקלאית לאחר סיום לימודיה בתיכון.
בהיותה בת 19, בשנת 1940, התגלתה על ידי איש "הבימה" צבי פרידלנד, התקבלה ל"הבימה" ובהדרכתו הפכה לשחקנית מן השורה.
היא השתלמה בלימודי המשחק אצל רוברט דונט בבריטניה ובארצות הברית אצל לי שטרסברג.
בזמן מלחמת העצמאות הייתה חברה בצוות הווי ובידור ביחד עם השחקן אברהם ניניו, והופיעה בשירה ובמשחק מול חיילים באזורי הקרבות ובאזורי הספר.
קומתה הנמוכה וגיזרתה הנערית הביאו לכך ששיחקה במיוחד תפקידי נערות בתחילת הקריירה שלה, ואף מאוחר יותר.
בהיותה באמצע שנות השלושים לחייה, שיחקה את אנה פרנק בת ה-13 במחזה "יומנה של אנה פרנק", כאשר זה הועלה בתיאטרון הבימה לראשונה בשנת 1957.
זהו אחד מתפקידיה הזכורים ביותר.
טל הופיעה במשך 25 שנה יחד עם השחקן שמואל סגל כצמד קומי במחזות ובתסכיתים.
את עיקר תפקידיה עשתה במסגרת תיאטרון "הבימה", במשך כחמישים שנה הן לפני צאתה לגמלאות והן לאחר מכן, כאשר הייתה חלק מדור השחקנים שחוו את מלחמת העצמאות, ושיחקה בהצגות כ"בערבות הנגב".
עם זאת שיחקה גם בתיאטרון הקאמרי בהצגה "בית ברנרדה אלבה".
בשנת 1981 יצאה לגמלאות, אבל המשיכה לשחק.
שיחקה בסרטו של חורחה גורביץ' (1997) "המקלחת" העוסק בהתמודדות עם ההזדקנות.
משחקה זיכה אותה בפרסים רבים כגון: פרס גנסין על משחקה ב"אנה פרנק" ב-1957, פרס אקו"ם (פרס אשמן) על איכות משחקה ב-1982 ופרס רוזנבלום מטעם עיריית תל אביב על משחק לאורך 50 שנה ב"הבימה" ב-1996.
בשנת 1998 זכתה בתואר "יקירת תל אביב".
בנוסף, השתתפה בתפקיד אורח בתוכנית הילדים "פרפר נחמד".
בשנת 1996 הפסיקה להופיע בעקבות מחלת פרקינסון.
עדה טל נפטרה ב-1 במאי 2010.