כל מה שרצית לדעת על עדות מפי השמועה:
עדות מפי השמועה היא מונח בדיני ראיות.
עדות מפי השמועה היא עדות לגבי מידע שנאסף על ידי עד מאדם אחר הנוגע לאירוע, מצב, או דבר שלעד לא היה ניסיון ישיר לגביו.
לדוגמה, העד ראובן מעיד "שמעון אמר לי כי האירוע היה ביום א'".
העדות של ראובן איננה קבילה כי הוא שמע אותו מאדם אחר (שמעון) ואין לו לגביו ניסיון אישי.
כעיקרון, שיטות המשפט השונות מייחסות מהימנות נמוכה ומשקל מועט או אינן מקבלות עדויות מפי השמועה.
ברם, גם אם בדרך כלל עדות שמיעה איננה קבילה היא לפעמים קבילה בפרומים לא שיפוטיים או מעין שיפוטיים (כגון בבית הדין לעבודה, בשימוע בפני עובד מדינה וכדומה).
הסיבות לאיסור עדות מפי השמועה
קיימים שלושה חששות עיקריים למהימנותה של אימרה המהווה עדות מפי השמועה:
קיים חשש שמוסר האימרה עצמו, שאינו עומד לחקירה נגדית, אינו מהימן.
קיים חשש כי תוכנה של האימרה אינו חד-משמעי, ובהיעדר חקירה נגדית של מוסר האימרה לא ניתן להבהירה.
בנוסף גם אם האמירה ברורה, העד יכול רק לאשר עצם אמירתה, ולא להעיד באשר לאמיתות תוכנה.
קיים חשש כי אף אם מוסר האימרה מהימן ותוכן אימרתו חד-משמעי, הרי שתוכן זה אינו תואם את המציאות, אם בשל כך שזכרונו של מוסר האימרה בגד בו, ואם בשל העובדה כי תפיסת המציאות של מוסר האימרה מעוותת.