כל מה שרצית לדעת על עלייה סלקטיבית:
עלייה סלקטיבית הוא מונח המתייחס להגבלת העלייה ובחירת המועמדים לפי קריטריונים מסוימים, למשל: גיל, בריאות, השכלה, תרבות וכדומה.
במגילת העצמאות צויין:
"בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
"
ובהמשך נאמר:
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות;"
והופנתה קריאה לעם היהודי:
"אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.
"
מדברים אלה משתמע בבירור שהעלייה לישראל אמורה להיות אפשרית ואף רצויה עבור כל יהודי, ללא שום התניות.
כדי ליישם את נושא העלייה, שבוטא במגילת העצמאות, חוקק ב-1950 חוק השבות, אך חוק זה, לצד הבטחת זכות העלייה ליהודים ולבני משפחותיהם, יצר כבר את הסלקטיביות הראשונה בעלייה, כשקבע מקרים בהם מדינת ישראל תוכל לסרב מתן תעודת עולה חדש.
החוק מעניק לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה, אלא "אם נוכח שר הפנים שהמבקש – (1) פועל נגד העם היהודי; או (2) עלול לסכן בריאות הציבור או ביטחון המדינה; או (3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".
בהתאם לחוק האזרחות הישראלי תעודת עולה מזכה מיידית באזרחות ישראלית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לעלייה סלקטיבית:
•עלייה