פגישה לאין קץ


כל מה שרצית לדעת על פגישה לאין קץ:
פגישה לאין קץ הוא שיר שכתב המשורר העברי נתן אלתרמן.
זהו השיר השני בקובץ השירים "כוכבים בחוץ" שפורסם בשנת 1938, ונחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלתרמן.
יש הרואים בשיר זה מפתח להבנת המורכבות בשירתו של נתן אלתרמן.
‏‏ מושא השיר (האדם או הדבר עליו נכתב השיר) אינו מובן מהשיר עצמו, וניתן לפירושים שונים, כגון אישה אהובה, המדינה, השירה, ואחרים.
ניתן למצוא בשיר רמזים לכל אחד מהפירושים.
זו שעליה נכתב השיר אינה מושגת – "שָׁוְא חוֹמָה אָצוּר לָךְ , שָׁוְא אַצִּיב דְּלָתַיִם".
הכותב מוכן ורוצה לתת לה את כל כולו ללא הגבלה – "לָנֶצַח אֲנַגְּנֵךְ", "עַד קַצְוֵי הָעֶצֶב"; להקריב עבורה, ואף עבור צאצאיה, את רכושו – "אֱלֹהַי צִוַּנִי שֵׂאת לְעולָלַיִך, מֵעָנְיִי הָרַב, שְׁקֵדִים וְצִמּוקִים"; ואת עתידו ותפילותיו – "תְפִלָּתִי דָּבָר אֵינֶנָּה מְבַקֶּשֶת, תְפִלָּתִי אַחַת וְהִיא אומֶרֶת – הֵא לָךְ!"
השיר עמוס סמלים וטכניקות ספרותיות.
בהן ניתן למצוא:

אוקסימורון – הביטוי "פִּתְאומִית לָעַד".
למעשה, אף שם השיר "פגישה לאין קץ" הוא אוקסימורון (פגישה על פי הגדרתה תחומה בזמן).
האנשה – "רָקִיע לַח אֶת שִׁעולו מַרְעִים", "עָרֵי־מִסְחָר חֵרְשׁוֹת וְכוֹאֲבוֹת".
אנאפורה – שָׁם לוהֵט יָרֵח כִנְשִׁיקַת טַבַּחַת, שָׁם רָקִיע לַח אֶת שִׁעולו מַרְעִים, שָׁם שִׁקְמָה תַּפִּיל עָנָף לִי כְמִטְפַּחַת.
.
.
אמצעים פיגורטיביים -".
.
.
עֵינַי בָּךְ הֲלומות, עֵת בִרְחוב לוחֵם, שׁותֵת שְׁקִיעות שֶׁל פֶּטֶל, תְּאַלְּמִי אותִי לאלומות".
אליטרציה – "שׁותֵת שְׁקִיעות שֶׁל פֶּטֶל",

הכותב, שבתחילת השיר מדבר על הנֶצַח בו ישאף אל אהובתו, מבלי שתהיה מושגת, מסיים את השיר באופן היחיד שבו יוכל להגיע אל מושא אהבתו: במותו.
"יוֹם אֶחָד אֶפּול עוד פְּצועַ ראש לִקְטֹף אֶת חִיּוּכֵנו זֶה מִבֵּין הַמֶּרְכָּבות".
השיר "פגישה לאין קץ" הוא מהשירים הנלמדים לבחינות הבגרות בישראל.
השיר הולחן בידי נעמי שמר ובוצע לראשונה בידי השלושרים ב-1969.
‏ לאחר מכן חודש על ידי זמרים רבים, ובהם אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין, יגאל בשן, אסף אמדורסקי ועמיר בניון.
בשנת 2000 הלחין גם המוזיקאי יונתן בר גיורא את השיר ולחנו זכה לביצוע מאת יוסי בנאי.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפגישה לאין קץ:
שירי נתן אלתרמן
לחני נעמי שמר
שירי חוה אלברשטיין