כל מה שרצית לדעת על פונקציונליזם סטרוקטורלי:
פונקציונליזם סטרוקטורלי או פונקציונליזם מבני היא פרדיגמה סוציולוגית ואנתרופולוגית מרכזית, המדגישה את האספקטים השונים במוסדות החברתיים ובהתנהגות האנושית.
אספקטים אלו משמרים את המציאות הקיימת והפועלים יחדיו לקידום הסולידריות החברתית.
זוהי גישה קונצנזואלית, שניתן למצוא לה שורשים אינטלקטואלים כבר במחצית המאה ה-19, אצל אוגוסט קונט, שייחס חשיבות רבה לקונצנזוס החברתי ואצל הרברט ספנסר, שהתייחס לפונקציות של חלקי החברה.
מי שנחשב למנסח המרכזי הראשון של הפונקציונליזם הסטרוקטורלי הוא אמיל דורקהיים.
בשנות ה-30 של המאה ה-20, פיתח אלפרד רדקליף-בראון, בהשפעת דורקהיים, את הפונקציונליזם-הסטרוקטורלי במסגרת הדיסציפלינה האנתרופולוגית.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 עבר מרכז הכובד של הסוציולוגיה לארצות הברית, בזכות הסוציולוג טלקוט פארסונס, שתרגם את כתביהם של מקס ובר ושל דורקהיים לאנגלית, ואימץ חלק ניכר מהשקפותיהם תוך פיתוח גישת הפונקציונליזם-הסטרוקטורלי.
בזכות פארסונס ותלמידו, רוברט מרטון, הגישה השתלטה תוך מספר שנים על העולם הסוציולוגי האמריקאי, ובמידה רבה גם על זה העולמי, והייתה לפרדיגמה השליטה בשנות ה-40 וה-50.
מאז שנות ה-60 הגישה נמצאת בדעיכה מתמדת והיא כבר אינה מקובלת על מרבית הסוציולוגים והאנתרופולוגים.