כל מה שרצית לדעת על פוספטים בנגב:
חברת פוספטים בנגב (פו"ב) הוקמה בשנת 1951 על ידי החברה הממשלתית "מחצבי ישראל".
החברה ביצעה כרייה והשבחה של פוספטים בשדות פוספט בנגב.
מרבית הפוספט משמש לייצור דשנים זרחתיים לחקלאות הצומח.
פוספט נטול פלואור משמש כתוספת מזון להאבסת בעלי חיים.
חומצה זרחתית משמשת לתעשיות שונות כגון דטרגנטים, מזון ותרופות.
הפוספט, לאחר כרייתו, מכיל זרחן מעורב בחומר תפל כדוגמת מלחי כלור שונים ואבן גיר.
לאחר כריית הפוספט, משביחים אותו בתהליך אשר כולל הפרדת מלחי הכלור מהזרחן שבפוספט ואז, שטיפתו.
הפרדת אבן הגיר מהזרחן שבפוספט נעשית באמצעות קלייה בתנורים בטמפרטורה גבוהה.
בשנת 1951 הוקם מכרה באורון.
זהו מכרה הפוספטים הראשון בנגב.
יש בו מפעל להעשרת פוספטים ובו מתקן הפרדה ומתקן קלייה.
מתקן הקלייה נסגר עקב שיקולים סביבתיים.
מכרה המכתש הקטן, היה פעיל בשנים 1992-1967, והופקו ממנו 15 מיליון טון של פוספט.
בשנת 1977 הוקם מכרה פתוח בבקעת צין.
זהו המכרה הגדול ביותר של פוספטים בנגב ויש בו מפעל להעשרת פוספטים.
לשם שינוע הפוספטים ממפעל צין נסללה מסילת ברזל מאורון באורך 34 ק"מ בצורת פרסה כדי להתגבר על הפרשי הגובה, החוצה את נחל צין בגשר גבוה וארוך.
כן נסללה דרך אספלט טובה היורדת בתלילות ממפעל אורון למפעל צין.
הדרך נקראת על שם מרדכי מקלף שהיה מנכ"ל מפעלי ים המלח.
סרטים על-מהירים בהם מתועדים פיצוצי סלעים של פוספטים בנגב, תרמו למחקר שנערך בנושא ריסוק סלעים.
בשנת 1991 התאחדה "פוספטים בנגב" עם "רותם דשנים" ועם "קבוצת אמפרט" האירופאית, תחת השם רותם אמפרט נגב בע"מ.
החברה המאוחדת היא חברה בת של כימיקלים לישראל.