פיידון (דיאלוג אפלטוני)


כל מה שרצית לדעת על פיידון (דיאלוג אפלטוני):
פיידון ביוונית: Φαίδων) הוא דיאלוג של הפילוסוף היווני אפלטון.
החיבור נחשב לאחד מן "הדיאלוגים האמצעיים" שכתב אפלטון.
החיבור כתוב בצורה של שיחה בין אכקרטס לבין פיידון.
פיידון מספר לרעו על דיאלוג שניהל עמו סוקרטס על משמעותו של המוות עבור הפילוסוף.
ייחודיותו של דיאלוג פיידון הוא בהיותו הדיאלוג המתאר את השעות האחרונות של סוקרטס בחיים, כאשר חבריו באים לבקר אותו טרם הוצאתו להורג, על מנת לשכנעו לברוח מבית הכלא ולהציל את נשמתו.
סוקרטס נכלא, ועומד למות באמצעות הרעלה, בעקבות משפט שערכו לו 501 מאנשיה הבכירים של אתונה.
טיעוניו של סוקרטס במשפט מוצגים גם בדיאלוג אפולוגיה של אפלטון.
הדיאלוג פיידון מתחלק למספר חלקים עיקריים:
(1) טיעון סוקרטס אודות הטוב שבמוות ותהליך האימון לקראתו.
(2) טיעון סוקרטס אודות ההיפרדות בין הגוף לנפש.
(3) הצגת תורת האידאות של סוקרטס.
(4) טיעון מההפכים.
(5) טיעון ההזכרות.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפיידון (דיאלוג אפלטוני):
דיאלוגים אפלטוניים