כל מה שרצית לדעת על פייה-נואר:
פייה-נואר (בצרפתית: Pied-Noir, מילולית: "כפות-רגליים שחורות") הוא כינוי למתנחלים הצרפתים באלג'יריה הצרפתית וליהודי צפון אפריקה שהיגרו לצרפת האירופאית לאחר מלחמת העצמאות של אלג'יריה.
באופן מרחיב מתייחס הכינוי לכל בעלי השורשים האירופאים ילידי שטחי החסות של צרפת בצפון אפריקה.
לפני מלחמת העצמאות של אלג'יריה נקראו חברי קבוצה זו בפשטות "אלג'ירים", בעוד ילידי המקום נקראו ברברים, ערבים או "ילידים" (peuples indigènes).
במפקד האוכלוסין האחרון שערכה ממשלת צרפת באלג'יריה ב-1 ביוני 1960 נמנו 1,050,000 לא-מוסלמים (רובם היו נוצרים קתולים), בהם 130,000 יהודים.
בעת מלחמת העצמאות האלג'יראית נלחמו הפייה-נואר שלא היגרו לצרפת נגד כוחות החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה (FLN).
התקוממותם של הפייה-נואר נגד תוכנית הדה-קולוניזציה של פייר פלימלן הביאה לקיצה את הרפובליקה הצרפתית הרביעית ב-1959 ולבחירתו של שארל דה גול לראש ממשלתה.
באופן אירוני היה זה שארל דה גול שהוביל את השלמת תוכנית הדה-קולוניזציה ונסיגת צרפת מאלג'יריה.
עקב הנסיגה היגרו בין השנים 1962 ל-1964 רוב הפייה-נואר (כ-800,000) לצרפת האירופאית, במה שקרוי עם שם הביטוי הצרפתי ליציאת מצרים, ה"אקסודוס" (exodus).
מתוך ה-200,000 שנותרו נשארו באלג'יריה בתום שנות השישים כ-50,000 בלבד.
הפייה-נואר הואשמו על ידי השמאל בתמיכה בקולוניאליזם, בניצול העבודה הזולה של המקומיים לשם התעשרות, בהתארכותה של מלחמת העצמאות האלג'יראית שגזלה מצרפת משאבים רבים ללא כל תוחלת ובהרס הרפובליקה הרביעית.