כל מה שרצית לדעת על פייטרו גראדניגו:
פייטרו גראדניגו (באיטלקית: Pietro Gradenigo;‏ 1251 – 13 באוגוסט 1311) היה הדוכס ה-49 של ונציה.
גראדניגו כיהן כדוג'ה משנת 1289 ועד פטירתו.
בעת בחירתו לדוג'ה כיהן גראדניגו כפודסטה בקופר שבדלמטיה.
במהלך כהונתו, בשנת 1291 ספגה ונציה מפלה קשה, עם כיבוש עכו – המוצב הצלבני האחרון בארץ הקדוש.
בשנת 1294 פרצה מלחמה בין ונציה לבין גנואה.
במקביל בזז קיסר האימפריה הביזנטית אנדרוניקוס השני את כרתים ואסר את הוונציאנים בקונסטנטינופוליס.
בתגובה על מעשים אלה תקף הצי הוונציאני את גאלאטה וצר על הארמון הקיסרי בבלכרנאה.
בקרב קורזולה שנערף בשנת 1298 הביסו הגנואים את הוונציאנים, ולבסוף בשנת 1299 נאלצו הוונציאנים לחתום על הסכם שלום עם גנואה.
גראדניגו שינה את שיטת הממשל בוונציה בכך שהביא לחקיקת ה"סראטאה דל מאג'ור קונסיליו" (Serrata del Maggior Consiglio) – "נעילת המועצה הגדולה של ונציה".
חוק זה, שהתקבל בפברואר 1297 קבע כי למועצה יכולים להתקבל רק צאצאים של חברי המועצה, ובכך יצר למעשה אוליגרכיה בוונציה.
בשנת 1308 פרצה מלחמה בין ונציה לבין מדינת האפיפיור במאבק על השליטה בפרארה.
ב-27 במרץ 1309 הורה האפיפיור קלמנס החמישי על חרם על העיר ותושביה והוצאתה אל מחוץ לכנסייה ואסר על הנוצרים לסחור עם הסוחרים הוונציאנים.
הביקורת הציבורית על השינוי החוקתי והצעדים שהביאו לפגיעה הדתית והכלכלית הביאו לניסיון להדיח את הדוג'ה והמועצה הגדולה.
בראש הניסיון עמד באיאמונטה טייפולו, ולצידו פעלו בני משפחות אצולה נוספות.
הניסיון לרצוח את הדוג'ה ב-15 ביוני 1310 נכשל, ומנהיגיו הוצאו להורג.
בעקבות קשר זה הוקמה מועצת העשרה – מוסד שנועד להיות מוסד זמני, אך הפך למוסד של קבע שניהל למעשה את הרפובליקה.
גראדניגו נפטר ב-13 באוגוסט 1311.
בשל החרם הנוצרי לא נערכו טקסים דתיים בעת מותו, והוא נקבר בקבר לא מסומן באי מוראנו.

הקודם:
ג'ובאני דאנדולו
דוכסי ונציה
1289 – 1311
הבא:
מארינו צורצי

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לפייטרו גראדניגו:
•דוכסי ונציה