כל מה שרצית לדעת על פינגווין לבן אוזן:
פינגווין לבן-אוזן (שם מדעי: Pygoscelis papua) הוא מין של פינגווין בינוני עד גדול ממדים.
את הפינגווין לבן האוזן ניתן לזהות על נקלה, בזכות רצועת-הנוצות הלבנות בקצה ראשו – וזהו גם מקור שמו.
הרגליים כתומות-אדומות, המקור אדמוני, פלג הגוף הקדמי לבן ושאר הגוף שחור.
אצל הצעירים, נוצות הגב אפורות.
הפינגווין לבן האוזן מתנשא לגובה של 75 עד 90 סנטימטרים, והוא הפינגווין השלישי בגובהו – לאחר הפינגווין המלכותי והפינגווין הקיסרי.
מתחת לפני המים שוחה הפינגווין לבן האוזן במהירות רבה יותר מכל מין אחר של פינגווין, והוא מסוגל להגיע למהירות של כ-36 קילומטרים לשעה.
במין פינגווין לבן אוזן שני תת-מינים: תת-המין הגדול, P.
p.
papua, ותת-המין הקטן יותר, P.
p.
ellsworthii.
משקלו של הפינגווין לבן האוזן משתנה בהתאם לתקופת השנה.
לפני השרת הנוצות משקלו המרבי יכול להגיע ל-8.
5 קילוגרמים, ואילו לפני עונת הרבייה משקל המינימום יכול להגיע ל-5.
5 קילוגרמים בלבד.
הנקבות קטנות רק במעט מהזכרים: משקלן המרבי עומד על כ-7.
5 קילוגרמים, ומשקלן יכול לצנוח למתחת ל-5 קילוגרמים כאשר הן שומרות על הגוזלים בקן.
הפינגווין לבן האוזן מתרבה במושבות-קינון גדולות המצויות באיים רבים בסמוך לאנטארקטיקה.
מושבות הקינון העיקריות נמצאות באיי פוקלנד, איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים ואיי קרגלן, ואוכלוסיות קטנות יותר מצויות גם באיים מקאוארי, בהרד, באיי שטלנד הדרומיים ובחצי האי האנטארקטי.
המין אינו נתון בסכנת הכחדה.
ידוע כי בעבר אוכלוסיות מסוימות הושמדו בידי האדם, אולם החל משנות ה-50 האוכלוסייה נשארה יציבה פחות או יותר.
בעקבות ההתחממות הגלובלית נודע כי אוכלוסיות מסוימות נודדות מאזורים תת-אנטארקטיים לאזור אנטארקטיקה עצמה.
נראה שהאוכלוסייה העולמית של הפינגווינים לבני האוזן כוללת כ-300,000 זוגות מתרבים.
הקן נבנה מערימה של אבנים המונחות במעגל.
קוטרו יכול להגיע ל-20 סנטימטרים, וגובהו יכול להגיע ל-20 סנטימטרים מעל פני הקרקע.
כל פינגווין שומר בקנאות על קנו ומונע מפינגווינים אחרים לגנוב ממנו אבנים, ובתקופת הקינון מריבות שנובעות מניסיונות להגנה על הקן מפני פינגווינים מקננים אחרים אינן דבר נדיר.
לממדי הקן ולאבנים המרכיבות אותו חשיבות גם ביחסים שבין הזכר לנקבה, ולעתים הנקבה בוחרת בזכר מסוים לאחר שהוא מגיש לה אבן נאה במיוחד.
התטולה כוללת שתי ביצים השוקלות יחדיו בסביבות 500 גרם.
הן הנקבה והן הזכר דוגרים על הביצים, והם מחליפים במלאכה זה את זה מדי יום.
הגוזלים בוקעים מהביצים 34 עד 36 ימים לאחר ההטלה.
הגוזלים נשארים בקן כ-30 יום לאחר בקיעתם, ולאחר מכן הם עוברים ל"מעון" – אזור בו מבלים פרטים צעירים רבים בגילם.
בגיל 80 עד 100 ימים שוחים הפינגווינים הצעירים לראשונה.
תזונת הפינגווין לבן האוזן מתבססת בעיקרה על רכיכות ימיות וסרטנאים דוגמת קריל, ודגים מרכיבים רק כ-15% מתזונתם.
מכל מקום, תזונתם משתנה בהתאם לאזור בו הם חיים, וידוע שבאיי פוקלנד תזונתם מתבססת על דגים ודיונונים כאחד, בכמויות שוות פחות או יותר.
מתחת למים, הפינגווין לבן האוזן מאוים מצד כלבי ים, הידרורגה נמרית ולווייתני קטלן.
על גבי היבשה לפינגווינים בוגרים אין טורפים, אולם ידוע שמינים שונים של עופות ימיים אוכלים ביצים ופינגווינים צעירים.