כל מה שרצית לדעת על פיקטוריאליזם:
פיקטוריאליזם (באנגלית: Pictorialism) היה זרם בתחום הצילום שפעל בעיקר בשנים 1880-1920.
הזרם הגיע לשיאו בתחילת המאה ה-20, ושקע במהירות לקראת 1920, עם הופעת המודרניזם והתפשטותו.
השם פיקטוריאליזם נגזר מהמילה האנגלית Picture (תצלום, תמונה, דימוי).
המאפיין הבולט של הפיקטוריאליזם הוא הניסיון לשוות לתצלומים מראה של ציור מתוך הנחה שכך יהפוך הצילום לאמנות גבוהה.
.
הצלמים הפיקטוריאליסטים הושפעו בעיקר מהציור האימפרסיוניסטי, שכוכבו דרך באמנות בתקופה זו.
הצלמים הפיקטוריאליסטים אמצו לרוב טכניקות הדפס מיוחדות, ששיוו לתצלומיהם מראה של ציור, הודות לאופן מריחת האמולסיה על נייר הצילום, עוביה של האמולסיה, היכולת להחדיר לתוכה פיגמנט, או דרך שריטת התצלום ועיבוד של ההדפסה.
בין הטכניקות האופייניות להדפסי הצלמים הפיקטוריאליסטים ניתן למנות את "הדפס גם-בי-כרומט" (Gum printing), שנעשה בעזרת מסטיק ערבי וה"רוטוגרבור" (Rotogravure).
נושאי הצילום האופיניים לפיקטוריאליסטים התרכזו סביב חיי הכפר (לעומת צילום העיר), אנשים כפריים, נופים ועירום.
בעבודתם ניכרת תפיסה פואטית או נטורליסטית.
השמות צילום "פואטי", "אמנותי", "נטורליסטי" ו"אימפרסיוניסטי" הפכו במהרה למילים נרדפות לצילום הפיקטוריאליסטי.
מאפיין בולט בתצלומי הפיקטוריאליסטים הוא הפוקוס רך וההדפסים מכילים טווח רחב של גוונים אפורים.
בשל מראה התמונות המטושטש, והחדות הרכה של הדימויים, כונתה לעתים עבודתם בלעג "fuzzygraph" ("צילומטושטש", בתרגום חופשי).
הפקטוריאליסטים שאפו להגיע לשליטה ולעליונות על המדיום שלהם, בעיקר נוכח תיעושו המהיר והתפשטות תופעת "צילום החטף"ו צלמי הסנפ-שוט, שלאחר המצאת מצלמת הקודאק, אף לא נדרשו לפתח בעצמם את סרטיהם.
פיקטוריאליסט אחד טען ש:"הצלם אינו חסר אונים מול המכונה שברשותו.
הוא יכול לשלוט בה כרצונו, והוא יכול לגרום לעדשה לראות עם עיניו, ולפלטה לרשום את התרשמותו".