כל מה שרצית לדעת על פירדוסי:
פירדוסי הוא הכינוי הספרותי שקיבל המשורר הלאומי הפרסי, אבו אל-קאסם מנצור (934-1020).
משמעות "פרדוס" (FERDOWS) היא גן-עדן ונגזרה מן המילה הפרסית "פרדס" – PARADISE.
דף מתוך השאהנאמה
אבו אל-קאסם נולד בכפר טוס שליד משהד לאב עשיר בעל קרקעות.
הוא נודע בכתיבתו הקוראת תגר על התרבות הערבית, ובנסיונותיו לנקות את השפה הפרסית ממלים ערביות שחדרו אליה.
בגיל 23 מצא רשימה של מלכי פרס ובעקבות זאת כתב פואמה אפית ארוכה, שכללה 60,000 בתי שיר מחורזים, תחת השם "רישומים מלכותיים" (שאהנאמה אשר משמעו רישומים בעלי חשיבות ממעלה עליונה ולא כפי הנהוג לחשוב "רישומי מלכים").
הפואמה מספרת את תולדותיהם של 50 מלכי פרס, כשהאחרון ביניהם הוא הנביא מוחמד.
הספר נכתב במסגרת מאמציהם של הפרסים להחדיר את תרבותם לתרבות המוסלמית, שעד אז אופיינה בהגמוניה ערבית, במסגרת תנועת השעוביה.
הפואמה נכתבה במשך 30 שנות עבודה אשר לאחריהם הגיש פירדוסי את עבודתו לשליט מחמוד מע'זנה אשר לא גילה עניין רב בשיר ואיכזב את פירדוסי בסכום המועט שהיה מוכן לשלם עבורו.
למעשה המשורר החיה את השפה הפרסית בעידן של כיבוש ערבי-מוסלמי שבו אט-אט דעכה כמעט השפה הפרסית.
כפי שכתב בשורות: "بسی رنج بردم در این سال سی عجم زنده کردم بدین پارسی" – "רבות סבלתי בשלושים השנים ובזו הפרסית החייתי הפרסים".
בנוסף, ישנה אמירה מפורסמת נוספת שלו, שיש הרואים בה רלוונטית לימים אלה ולשלטון באיראן אחרי המהפכה האסלאמית: "دریغ است ایران که ویران شود کنام پلنگان و شیران شود" – בתרגום חופשי: "כה חבל שאיראן תחרב, תהפוך לגוב נמרים ואריות".
לאחר מותו הפואמה זכתה לפופולריות רבה, ובמאות האחרונות תורגם הספר לשפות שונות ובהן גם עברית.
רזא ח'אן, במסגרת פעולותיו להחייאת הלאומיות הפרסית, הקים מצבה על קברו של פירדוסי.