כל מה שרצית לדעת על פצצה אלקטרומגנטית:
פצצה אלקטרומגנטית למעשה אינה פצצה אמיתית, אלא מתקן המחולל פעימה אלקטרומגנטית – גל אלקטרומגנטי רגעי בעל עצמה אדירה אשר הורס מערכות אלקטרוניות וחשמליות על ידי השראת עומס יתר.
כמו כל פצצה, ניתן להפעיל פצצה אלקטרומגנטית בהשהייה, להטיל אותה ממטוס או לשגר אותה כראש קרב של טיל או רקטה.
ישנם סוגים שונים של פצצות אלקטרומגנטיות המבוססים על דרכים שונות לחולל פעימה אלקטרומגנטית: דחיסת שטף מגנטי על ידי חומרי נפץ, או שידור הפעימה ממתח האגור בקבל או סוללת קבלים (מחולל מרקס), מתקן זה יכול להיות רב פעמי.
יתרה מזאת, כל פצצת גרעין יוצרת גם פעימה אלקטרומגנטית כתופעת לוואי, ופיצוץ גרעיני מעל האטמוספירה מלווה בפעימה גדולה במיוחד המסוגלת לכסות יבשת שלמה ללא גרימת הנזק מהביקוע עצמו (הנזק שהיה נגרם מפיצוץ מעל פני האדמה), ובכך מהווה פצצה אלקטרומגנטית.
במקרה כזה יש חשיבות לשדה המגנטי של כדור הארץ: הנשק יעיל יותר באזורים של כדור הארץ בהם השדה המגנטי חזק יותר, והפעימה מתפשטת לכיוון צפון פחות מאשר ליתר הכיוונים.
מבטחים כלל אינם יעילים במקרה של פעימה אלקטרומגנטית משום שעומס היתר מושרה בבת אחת.
בימי המלחמה הקרה נעשו מאמצים מצד ארצות הברית וברית המועצות לפתח פצצות אלקטרומגנטיות, וכן למגן את צבאותיהן ומתקני תשתית אסטרטגיים כנגד הפעימה האלקטרומגנטית המשתחררת במקרה של הפעלת פצצה כזאת.
גם כיום ישנן מערכות הגנה מפני פעימה אלקטרומגנטית המיועדות לכלים צבאיים.
פצצות אלקטרומגנטיות הופיעו במספר ספרים, סרטים ומשחקי וידאו, אך במציאות לא תועד שימוש בהן באף מלחמה (אם כי היו דיווחים בלתי מאומתים על שימוש שכזה במלחמת המפרץ הראשונה).
ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה.
אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.