כל מה שרצית לדעת על פרוטו-רנסאנס:
פרוטו-רנסאנס (איטלקית: Trecento – "שלוש מאות" על שמה של המאה ה-14 ששנותיה מתחילות ב-1300) היא תקופה באמנות איטליה, מסוף המאה ה-13 לתחילת המאה ה-14, שמציינת את ההתפתחויות שהביאו לסגנון הרנסאנס, ובמיוחד את תרומתו של הצייר ג'וטו די בונדונה שתיאוריו עוברים מגותיקה לנטורליזם.
יש חוקרים המצרפים תקופה זו לרנסאנס.
הנצרות והפיאודליזם הגיעו לשיא כוחם באירופה במאות ה-12 והמאה ה-13 ופתחו קשרי מסחר פנים-אירופיים ועם המזרח התיכון, דבר שהעלה מעמד חדש של בעלי הון מלבד הכנסייה, מעמד הסוחרים.
באיטליה שבאותה תקופה התפלגה לערי מדינה עצמאיות נוצרה קרקע מתאימה לשינוי, שהתבטא באמנות בנטורליזם חדש.
על יסוד האמנות הביזנטית והאמנות הגותית ערכו האמנים של איטליה שינויים שהציגו רגישות ואנושיות רבה יותר.
הצייר ג'וטו 1337-1267 השכיל לבטא רגישות זו והרחיב את ההסתכלות באדם ובטבע.
מגמה זו של ג'וטו לא נמשכה אחריו ולמעשה רק בתחילת המאה ה-15 נמצא המשך סגנונו של ג'וטו, בציוריו של מאסצ'יו.
מעובדה זו ניתן השם למאה ה-14 כמבוא , פרוטו רנסאנס.
קבוצה אחרת גורסת שמכיוון שאין רצף בין גישתו של ג'וטו לציירי הרנסאנס האחרים, מעמדו הוא של מבשר הרנסאנס, שהחל כמאה שנים מאוחר יותר, בתחילת המאה ה-15.
לדעתם עליית מרכזי אמנות עצמאיים ותחילת התבטאות אינדיבידואלית הם ממאפייני הרנסאנס.
המאה ה-15 מצטיינת באינדיבידואליזם החותר לשלמות אידאלית, ולאידאל יופי אוניברסלי.