כל מה שרצית לדעת על פריאון:
פריאון
כללי
נוסחה כימית
CCl2F2
שמות אחרים
די-כלורו-די-פלואורו-מתאן
מסה מולרית
120.
91 גרם למול
מראה
גז שקוף
מספר CAS
75-71-8
פיזי
נקודת התכה
157.
7°C-
נקודת רתיחה
29.
8°C-
צפיפות
מסיסות
נקודת הבזק
נקודת התלקחות
פריאון הוא גז בעל הסימון הכימי CCl2F2, המוכר גם בשם די-כלורו-די-פלואורו-מתאן.
בעבר עיקר השימוש בגז זה היה במערכות מיזוג אוויר (פריאון 12), תרסיסים ומקררים.
עקב השפעתו המזיקה לשכבת האוזון, והקשר בינה לבין ההתחממות הגלובלית, נאסר השימוש בגז הפריאון במדינות מפותחות והשימוש בו מופחת בהדרגה במדינות מתפתחות.
מולקולת הפריאון, המורכבת מאטום פחמן, שני אטומי כלור ושני אטומי פלואור, היא עמידה ביותר ומגיעה לכן עד לשכבת הסטרטוספירה.
שכבה זו מצויה בגובה 10-50 ק"מ מעל פני כדור הארץ וכוללת את שכבת האוזון.
כאשר מולקולת הפריאון מגיעה לשכבת האוזון היא נחשפת לקרינת השמש בתחום העל-סגול.
בגובה זה עצמת הקרינה חזקה ביותר מכיוון שהיא עדיין איננה נבלמת על ידי שכבות הגז האטמוספיריות.
האינטראקציה בין הקרינה למולקולת הפריאון גורמת לשחרור אחד מאטומי הכלור, אשר נקשר למולקולת אוזון ומפרק אותה.
אטום כלור אחד יכול לגרום לפירוק מולקולות אוזון רבות, והשפעתו נמשכת עשרות שנים.