כל מה שרצית לדעת על פ:
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
האות קרויה פ"א (פֵּא) משום שהתפתחה מצורת הפה (איבר הדיבור).
פ' היא אחת משש האותיות בג"ד כפ"ת, המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, פ' נמנית עם ארבע האותיות השפתיות בומ"פ.
מבחינה פונולוגית פ' דגושה מייצגת עיצור דו-שפתי, סותם, אטום ([p] :IPA), ופ' רפה מייצגת עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום ([f] :IPA).
פ' הינה אחת מחמש אותיות מנצפ"ך שצורתן משתנה בסוף מילה.
כאשר היא בסוף המילה צורתה היא "ף".
בגימטריה ערכה 80.
ערכה של ף הוא 800, אך השימוש בו אינו מקובל, והערך 800 מיוצג על ידי הצירוף ת"ת.
בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות פ' היא כ־1.
79% מכלל אותיות האלף-בית ושל הצורה הסופית ף' היא כ־0.
19%.
פ"א הפועל הוא כינויה של האות הראשונה בשורש בן שלוש אותיות, על שם האות פ' שהיא האות הראשונה במילה "פעל".
מכאן גם סיווגם של פעלים מיוחדים:
חסרי פ"י (חסרי פ"א הפועל-יו"ד): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא י', והיא חסרה בנטיות אחדות, למשל ישב – אשב.
חסרי פ"נ (חסרי פ"א הפועל-נו"ן): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא נ', והיא חסרה בנטיות אחדות, למשל נפל – אפול.
נחי פ"א (נחי פ"א הפועל-אל"ף): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא א', והיא נחה בנטיות אחדות, למשל אכל – יאכל.
נחי פ"י (נחי פ"א הפועל-יו"ד): פעלים שהאות הראשונה שלהם היא י', והיא נחה בנטיות אחדות, למשל ישן – אישן.