כל מה שרצית לדעת על צוואה שוללת:
צוואה שוללת היא צוואה בה קובע המצווה שאין לתת מעזבונו לאחד או יותר מיורשיו על פי דין (בן זוג, ילדים, אחים).
במשפט העברי וכן במשפט המקובל, נתפסה 'צוואה שוללת' כבלתי ראויה, והורו שלא לקיימה.
אולם בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה מגמת שינוי בתפיסה זו, זאת בעקבות החשיבות של כיבוד רצון המת, כפי שבא לידי ביטוי בצוואתו, כולל הוראות של צוואה שוללת.
ניתן לנסח צוואה שוללת כך שתכלול הוראות שוללות בלבד, כגון: "זוהי צוואתי המוחלטת והסופית אותה אני קובע בדעה צלולה: אין לתת מנכסי לאשתי ולבני", או שתכלול הוראות שוללות יחד עם הוראות חיוביות, כמו: "את בֵיתי יש לתת למשה כהן, את שאר נכסי יש לחלק בין שאר ילדיי, מבלי לתת דבר לבני שמעון שלא כיבד אותי בחיי".
בצוואה שוללת ניתן להדיר חלק מהיורשים על פי דין, תוך שחלק מהיורשים אינם מודרים, ובהתאם לצוואה הם זוכים לירושה כולה, או להדיר את כל היורשים, באופן שהמצווה מבקש שלא לתת מהירושה לאף אחד מקרוביו.
למשל, אם אדם שיש לו שלושה ילדים כותב בצוואה שלא יינתן דבר מעזבונו לשני ילדיו הגדולים, מדובר בצוואה שוללת המותירה יורשים, אך אם כתוב בצוואה "אף אחד מילדי לא יירשני" ואין למוריש קרובים אחרים, מדובר בצוואה שוללת המותירה את כותב הצוואה ללא קרוב שאמור לרשת אותו.