כל מה שרצית לדעת על ציפור דואה:
"ציפור דואה" (1964) הוא ציור שמן מאת הצייר הישראלי יחזקאל שטרייכמן.
הציור נוצר בהשראת מבט מתוך חלון הסטודיו של האמן אל הטבע העירוני.
הציור מהווה דוגמה לסגנון ההפשטה הציורית של שטרייכמן, שהיה מראשי קבוצת "אופקים חדשים".
הציור "ציפור דואה" בנוי כקומפוזיציה מורכבת של כתמים ומשיכות מכחול אקספרסיביות.
שטרייכמן השתמש בסקאלת צבעים בהירה, המעניקה לציור אווירה רכה ופיוטית.
לצד כתמי צבע חופשיים, מופיעות ביצירה גם צורות גאומטריות.
ניתן לזהות בציור רמזים לצורת סורגי החלון הממשיים, אשר היו מותקנים על חלון הסטודיו של שטרייכמן.
סטודיו זה שכן בקומת הקרקע של בניין ברחוב שלומציון בתל אביב, וממנו נשקף מראה הצמחייה בחצר הבית ועץ תאנה.
למרות השימוש באלמנטים מן המציאות, הרי שבציור מתערערת החלוקה הברורה שבין "פנים" ל"חוץ".
הסורג והחלון מופיעים ביצירות רבות של שטרייכמן, בעיקר בעבודותיו החל משנות השבעים.
יונה פישר ראה במוטיב החלון אצל שטרייכמן כביטוי ליחס בין פנים וחוץ אצל האמן.
"נוכחותו של הסורג", טען פישר, "היא נוכחות של מרקם, ויש בה לעיתים אותן דקויות של סימון ספק מאחד ספק מפריד…".
גם יגאל צלמונה תיאר את הציור כבעל משמעות ארס פואטית.
מבטו של האמן מן הסטודיו אל מרחב העיר מהווה מטאפורה לאופן הראייה של האמן.
"הבד והחלון המצויר עליו", טען צלמונה, "הם המשכה של רשתית העין האינדווידואלית.
תפיסת האמנות הזאת נמנעת מזיקה אל ערכים של אובייקטיוויות, אמנות כפעולה פוליטית, אמנות ככלי במאבק להבניית אומה ואמנות כעשייה שארוגה אל תוך הממד הפוליטי, המעשי והחברתי של הפעולה האנושית".
בשנת 1970 נרכש הציור לאוסף מוזיאון ישראל באמצעות תרומה מקרן ריקליס.
בשנת 1987 הוצג הציור בתערוכה רטרוספקטיבית שנערכה לשטרייכמן במוזיאון ישראל והחל משנת 2010 מוצג הציור בתצוגת אוסף האמנות הישראלית במוזיאון.