כל מה שרצית לדעת על צ'יק קוריאה:
ארמנדו אנתוני "צ'יק" קוריאה (באנגלית:Armando Anthony "Chick" Corea; נולד ב-12 ביוני 1941 בצ'לסי מסצ'וסטס) הוא פסנתרן ג'אז אמריקאי הנחשב לאחד מפסנתרני הג'אז הגדולים ביותר שצמחו בשנות השבעים.
קוריאה מתאפיין בעיקר בשילוב הסגנונות שקיים ביצירותיו.
במהלך מרבית הקריירה שלו ניגן קוריאה בעיקר (אך לא רק) פיוז'ן (תת-סגנון בג'אז שהתפתח בשנות השבעים).
נולד במסצ'וסטס.
אביו היה חצוצרן ג'אז וכך היווה כהשפעה מוזיקלית ראשונה עבורו.
קוריאה למד פסנתר מגיל ארבע.
הוא גדל לצלילי צ'ארלי פארקר, דיזי גילספי, באד פאוול, לסטר יאנג והורס סילבר, אך התעניין גם במוזיקה של בטהובן ומוצארט, שהשפיעו רבות על יצירותיו.
לאחר כמה שנות התנסות עם הפסנתר ואף עם מערכת התופים, החל קוריאה לקחת שיעורים עם פסנתרן קונצרטים.
במהרה החל לנגן עם נגנים רבים, ביניהם מונגו סנטמריה, סטן גץ ואחרים.
החצוצרן הגדול מיילס דייויס הזמין את קוריאה להרכבו וחשף בפניו את האורגן החשמלי, שבו ישתמש קוריאה גם בהמשך הקריירה.
בהמשך התנסה קוריאה גם בהקמת הרכב אוונגארד שנקרא "Circle", אך לאחר שלוש שנים שינה כיוון מוזיקלי.
בתחילת שנות השבעים הקים את הרכב הג'אז- רוק- פיוז'ן "Return to Forever" שהיה אחד מההרכבים הבולטים בתחום בשנות השבעים.
חברי הלהקה המקוריים היו: סטאנלי קלארק (באס), ג'ו פארל (סקסופון, חליל), פלורה פורים (קולות ווקלים, כלי הקשה), איירטו מוריירה (תופים, כלי הקשה) וצ'יק קוריאה (קלידים).
הרכב זה ניגן מוזיקה מקורית שסגנונה היה בעיקר ג'אז משולב עם השפעות לטינו-אמריקניות.
בתקופה זו התפרסמו יצירות רבות של קוריאה, ביניהן "Spain".
ב-1974 התחלפו מספר נגנים בהרכב: במקום פורים ומוריירה הצטרפו ביל קונורס (גיטרה) שעזב בשלב מסוים ובמקומו הצטרף הגיטריסט אל דימיולה ולני ווייט (תופים).
ההרכב החדש ניגן בעיקר פיוז'ן חשמלי.
בשנות השבעים הוציא קוריאה מספר אלבומים (ביניהם: “My Spanish Heart”, “Mad Hatter”).
האלבומים נעשו ביחד עם נגני ג'אז כמו: המתופף סטיב גאד, הקלידנים הרבי הנקוק, גארי ברטון ורבים אחרים.
צ'יק קוריאה הוציא גם קונצ'רטו לפסנתר עם יצירות קלאסיות שכתב מאז היותו ילד ובו אוסף של 20 קטעי פסנתר קלאסיים עם השפעות נוספות.
ב-1985 הקים צ'יק קוריאה הרכב בשם "The Chick Corea Elektric Band".
ההרכב כלל מספר נגנים צעירים ומוכשרים: דייב ווקל (תופים), ג'ון פטיטוצ'י (באס), סקוט הנדרסון (גיטרה), וביחד עם קוריאה (קלידים) ניגנו מוזיקת פיוז'ן מקורית והוציאו מספר אלבומים.
בהמשך הצטרפו גם אריק מריינטל (סקסופון) ופרנק גמבלה (גיטרה) במקום הנדרסון.
ב-1989, כהמשך ישיר ל-Chick Corea Elektric Band, קוריאה עזב את הסאונד האלקטרוני לטובת האקוסטי, וביחד עם ווקל ופטיטוצ'י הקים את הטריו "Chick Corea Akoustic band".
הטריו ניגן ג'אז ופיוז'ן אקוסטי במשך מספר שנים.
ב-1992 הקים לייבל פרטי בשם Stretch Records, שלימים הפיק במסגרתו כמה מאלבומיו הבאים וכן אלבומים של אמנים נוספים ובכך אפשר חשיפה ופיתוח הקריירה של אמנים צעירים רבים שעבדו איתו.
בשנות התשעים ניגן קוריאה עם מספר אמנים כמו בובי מקפרין, גארי ברטון ואחרים והוציא אלבומים נוספים, ביניהם גם במסגרת המשך העבודה עם Chick Corea Elektric Band.
בסביבות 1997 הקים הרכב שישייה אקוסטית בשם "Origin", שגם הוא הורכב, נוסף לקוריאה (פסנתר) מכשרונות צעירים חדשים: אבישי כהן (קונטרבס), אדם קרוז שהוחלף לאחר מכן בג'ף בלרד (תופים), בוב שפרד (מגוון כלי נשיפה), סטיב ווילסון (מגוון כלי נשיפה) וסטיב דייויס (טרומבון).
כמו Chick Corea Elektric Band, מאוחר יותר צומצמה שישיית Origin להרכב טריו בשם "Chick Corea New Trio", שכלל את אבישי כהן וג'ף בלרד, וב-2001 יצא אלבום הבכורה והיחיד של הטריו החדש, "Past, Present & Futures".
קוריאה זכה בתשעה פרסי גראמי במהלך הקריירה, האחרון שבהם (התשיעי) היה ב-1998.
ב-2010 נבחר בסקר המבקרים של המגזין דאון ביט להיכל התהילה של הג'אז.