כל מה שרצית לדעת על קאלימאכוס (פסל):
קאלימאכוס היה פסל ואדריכל יווני שפעל במחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס.
הוא נודע באתונה ובקורינתוס וככל הנראה גם נולד באחת משתי הערים.
קאלימאכוס נודע באתונה כבעל כישרון אסתטי בלתי רגיל ואף זכה לכינוי "katatêxitechnos" שפירושו פרפקציוניסט.
חלק גדול מעבודותיו נהרסו ואבדו עם השנים אך נעשו מהם העתקים במאה השנייה על ידי פסלים רומיים.
בין העתקים אלו פסלי ונוס, פסלי רקדנים לאקוניים ומאֶנדות.
מבין יצירותיו שהשתמרו ניתן למנות את האפריז של ניקה במקדש אתנה שבאקרופוליס של אתונה.
היצירה הידועה ביותר, המיוחסת לו על פי האדריכל והסופר הרומי מרקוס ויטרוביוס פוליו היא עיצוב כותרת העמוד הקורינתי אשר אומץ כחלק מהסדרים הקלאסיים.
הכותרת הקורינתית כוללת תבליטי עלים מסוג אקנתוס העוטפים את העמוד ונראים כתומכים את האבקוס.
על פי ויטרוביוס, האגדה מספרת כי מקור השראתו של קאלימכוס לכותרת היה סלסלת קש שהונחה על יד קברה של ילדה מעל שיח קטן של אקנתוס.
בסלסלה היו כמה מצעצועיה והם כוסו בלבנה מלבנית על מנת להגן עליהם מפני הגשם.
אילוסטרציה של מקור ההשראה צוירה על ידי הצרפתי קלוד פרו (כפי שנראה בתמונה משמאל).
הכותרת הקורינתית בעיצובו של קאלימאכוס שוכפלה והפכה לאידאל עיצובי ששימש אדריכלים רבים.
היא משמשת ככותרת עמודים ברבבות מבנים קלאסיים מתקופתו של קאלימאכוס ועד סגנונות אדריכליים מאוחרים עד כדי המאה ה-20.
עבודה נוספת המיוחסת לקאלימאוס היא בניית מנורת זהב אשר הייתה תלויה בתקרת האולם המרכזי של הארכתיאון.
על פי הגאוגרף היווני מן המאה השנייה, פאוסניאס, שראה ותיאר בספרו יצירות רבות של קאלימאכוס, גאוניותה של מנורה זו הייתה הצורך למלאה מחדש רק פעם אחת בשנה.