כל מה שרצית לדעת על קדנצה (סולו):
קדנצה (איטלקית Cadenza) הוא קטע סולו בקונצ'רטו בו ניתנת לסולן (או לסולנים) הזדמנות להפגין את יכולותיו הטכניות והווירטואוזיות.
קטע סולו זה החל להופיע בתקופת הרוקוקו (אף שהיה קיים לעתים גם בבארוק, למשל בקונצ'רטו הברנדנבורגי החמישי מאת יוהאן סבסטיאן באך).
בקונצ'רטי הכתובים על פי המסורת הצורנית של התקופה הקלאסית, מופיעה הקדנצה לאחר מהלך הרמוני ברור המסתיים באקורד של דרגה I במצב קווארט-סקסט.
המקור של הקדנצות הוא במוזיקה קולית, בעיקר באופרה של המאה ה-18, בה בסוף האריה היה נהוג לחזק את הקדנצה ההרמונית בקדנצה סולנית.
לפי המסורת הקלאסית, מיקום הקדנצה הוא בסופם של הפרקים הראשון והשני של הקונצ'רטו (בסיום חטיבת הרפריזה אצל הסולן), ולעתים מופיעה קדנצה גם בפרק השלישי במיקום לא קבוע, ואף יותר מקדנצה אחת.
הקדנצה הייתה קטע שבו המפעם הוא חופשי, והיא כתובה ללא משקל מסוים (כלומר ללא קוי תיבה).
במקרים מסוימים כתב המלחין את הקדנצה בעצמו, אך על פי רוב הקדנצות היו המצאה של הסולן.
בתקופה הקלאסית, בה האלתור היה עדיין נפוץ, היה נהוג גם לאלתר את הקדנצה בהסתמך על המוטיבים והנושאים בפרק.
כיום רוב הסולנים מנגנים קדנצות שנכתבו בעבר.
בסיום הקדנצה הקלאסית הטיפוסית תופיע קדנצה (הרמוניה) לביסוס הטוניקה, ובדרך כלל יופיע קישוט בדמות טריל שלאחריו נכנסת שוב התזמורת ומנגנת את המשך הפרק.
בתקופה הרומנטית התקיימו פחות אפשרויות להכנסת קדנצה בקונצ'רטו.
מיקומה בפרק היה נתון לשינוי, ולרוב היא הופיעה בסוף חטיבת הפיתוח.
כמו כן, החל מהתקופה הרומנטית, הקדנצה הפכה להיות חלק מובנה מן הפרק, ואותה כתב המלחין.
במוזיקה מאוחרת יותר, נוספה האפשרות שהסולן לא ינגן לגמרי לבד, אלא יתווסף לו ליווי בדמות של נקודת עוגב, וכך ניתנה לו האפשרות לנגינה חופשית ללא הצמדות לטמפו.
הרבה מהקדנצות שמנוגנות היום נכתבו בתקופה הרומנטית עבור היצירות הקלאסיות, בטהובן כתב כמה קדנצות לקונצ'רטי לפסנתר של מוצרט, המלחין קרל ריינקה כתב קדנצה לקונצ'רטו לחליל ונבל מאת מוצרט.
כנרים, חלילנים, פסנתרנים, ונגנים בכלים שונים כתבו קדנצות לכלים שלהם, לרוב לקונצ'רטי של מוצרט ושל היידן.
כיום כמעט ולא מאלתרים קדנצות, ורוב הסולנים מנגנים קדנצות שנכתבו, או אולתרו, בעבר.
במאה העשרים ניתן עדיין לשמוע קדנצות מאולתרות במוזיקת הג'אז.
מלבד האלתורים בקטעי הסולו, מובילים רבים מסיימים את הקטע בקדנצה, במיוחד כשמדובר בבלאדת ג'אז.
כך למשל ג'ון קולטריין ב"I Want To Talk About You".
או סאני רולינס ב"Three Little Words".