כל מה שרצית לדעת על קודה:
קודה ("זנב" באיטלקית; מ"קאודה" בלטינית, ראו להלן), במוזיקה, היא קטע המביא פרק ביצירה או יצירה נפרדת לכלל סיום באמצעות הרחבה.
הקודה התפתחה מן האקורדים הפשוטים של קדנצה לצורה עצמאית ומשוכללת.
בסדרה של וריאציות על נושא או ביצירה, הבנויה מרצף של נושאים בסדר קבוע, הקודה היא קטע, שניגודו לסיומי הווריאציות או הנושאים הנפרדים ברור דיו להבהיר את תפקידו כחותם את המכלול בסיום שלם.

סמל הקודה

בתיווי מוזיקלי משמש סמל הקודה, בדומה לסימן dal Segno, כסמן ניווט.
סמל הקודה נראה כסריג מטרה, מוצאים אותו בעיקר בעיבודי מוזיקה פופולרית, והוא משמש כאשר היציאה מקטע חוזר נמצאת בתוך אותו קטע ולא בסיומו.
ההוראה "לקודה" מציינת, שהנגן צריך לקפוץ אל קטע נפרד, המסומן בסמל זה.
צ'ארלס בורקהארט ‏‏(2005, עמ' 12)‏ גורס, שהסיבה לשכיחותן, ואפילו נחיצותן, של קודות היא, שבשיאו של החלק העיקרי של יצירה, "קטע מאומץ במיוחד", במקרים רבים פראזה מורחבת, הוא לעתים תוצר של "עיבוד רעיון עד לסיומו המבני".
בנוסף הוא טוען כי יצירת כל התנופה הזו מחייבת בסיומה קודה, שתאפשר למאזין "להחזיר מבטו" אל היצירה עצמה, "לקלוט את כולה" ו"ליצור תחושת איזון".

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לקודה:
•מילים וביטויים באיטלקית
•צורות מוזיקליות