כל מה שרצית לדעת על קולומבנוס:
קולומבנוס (540-23 בנובמבר 615, פירוש שמו "יונה לבנה") היה נזיר ומיסיונר נוצרי שהקים מספר מנזרים באירופה וכתב תקנון נזורה הנושא את שמו.
קולמבנוס היה בן אצולה אירית בעלת אדמות, נולד להורים שכבר היו נוצרים.
התנזר בגיל 20 ושהה במנזר בנגור בצפון אירלנד שהיה המנזר הגדול לתקופתו באירלנד.
קולומבנוס הוסמך לכמורה, יצא ב-590 למסע לגאליה עם 12 מלווים על רקע הנוהג באירלנד לצאת לנדודים כשליחות למען אהבת האל (peregrinatio pro amore Dei ) וכחיקוי למעשיו של ישו עצמו וכן כאמצעי להטפה בקרב הלא-מאמינים.
קיבל את חסותו של המלך כילדבר הראשון בבורגונדיה, בשנת 592 הקים מנזר באנגריי שבהרי הווז' ואסף נזירים ומבקשים להתנזר.
כשהמקום הפך להומה מדי, עבר ללוקסיי (Luxeuil-les-Bains) והקים מנזר שני ואחר כך מנזר שלישי בפונטיין (fontaines).
שם כתב שני תקנוני נזורה וספר כפרת עוונות.
בשנת 608 עורר עליו את זעמה של המלכה ברונהילדה מאוסטרזיה כשסירב לברך את בניו הלא חוקיים של נכדה – המלך תיאודוריק השני.
בשנת 610 עזב קולומבנוס את המנזר בלוקסיי במטרה מוצהרת לחזור לאירלנד, אולם, על פי הסיפורים, הספינה נסחפה פעם אחר פעם לחוף ורק אחרי שקולמבנוס ירד ממנה התאפשר לספינה להפליג.
קולמבנוס פנה לאיטליה לחצרו של מלך הלומברדים, אגילולף דוכס טורינו העניק לקולמבנוס שטח אדמה עליו הוקם מנזר בוביו.
במנזר זה מת קולמבנוס.
הוותיקן אישר את קולמבנוס כקדוש, הפטרון של האופנוענים.
קולומבנוס כתב שני תקנונים:
על דרכי תיקון הנפש
ספר הדרכה לניהול חיי נזיר במנזר.
עיקר הדיבור על ציות.
החטאים עליהם הוא מדבר הם חוסר משמעת, חוצפה, אבדן סבלנות, רשלנות, דיבור ללא צורך.
התרופה הראשונית היא וידוי.