כל מה שרצית לדעת על קונטרפונקט:
במוזיקה, קונטרפונקט הוא צירוף של שני קווים מלודיים עצמאיים (או יותר) תוך יצירה של מרקם הרמוני ביניהם.
מקור המילה קונטרפונקט הוא הביטוי הלטיני "פונקטום קונטרה פונקטום" (נקודה מול נקודה).
הצורות המוזיקליות הקונטרפונקטיות החיקויות העיקריות הן הקאנון והפוגה, אולם יכולים להיות קטעים קונטרפונקטיים שאינם חיקויים.
הקונטרפונקט הפשוט ביותר הוא "קונטרפונקט דו-קולי", המבוסס על צירוף של שני קווים מלודיים, אך יצירות מורכבות יותר מתבססות על "קונטרפונקט רב-קולי".
השימוש בקונטרפונקט החל כבר במאה ה-10 אך התפתח משמעותית במאות ה-16 וה-17.
צורת המדריגל, שהייתה נפוצה בעיקר באיטליה במאה ה-16, שכללה את השימוש בקונטרפונקט כמו גם הלחנת המיסה הכנסייתית וצורת המוטט.
המלחינים הבולטים שכתבו יצירות קונטרפונקטיות באותה התקופה הם לאסו, ויקטוריה, ג'זואלדו, מונטוורדי ופלסטרינה.
במאה ה-17 החל, במקביל לכתיבת הקונטרפונקט המוקפד, ז'אנר של כתיבת קונטרפונקט "חופשי".
הקונטרפונקט החופשי אינו מקפיד על הכללים המחמירים שהיו נהוגים עד אז, ושם את הדגש על יצירת המרקמים ההרמוניים משילוב הקולות העצמאיים.
כמו כן באותה התקופה החל המעבר מההלחנה המאפיינת את מוזיקת הרנסאנס המודאלית למוזיקת הבארוק בשימוש בקונטינואו.
כמו כן המעבר לווה בשינויים מוזיקליים טכניים מהותיים, כמו התפתחות בעיצוב ובבניית הכלים ובכוונונם (ראו גם).
במחצית הראשונה של המאה ה-18 הביא יוהאן סבסטיאן באך לשיא את סגנון הקונטרפונקט החופשי בהמשך להתפתחות שיטות ההלחנה בצפון גרמניה.
בכל יצירותיו של באך שימוש בטכניקות הקונטרפונקט כמו הפוגה והריצ'רקר, השאקון והפסקליה, והקאנון.
בין הכוראלים המצטיינים בכתיבה הרמונית יצירתית ובהולכת קולות, הסוויטות והקונצ'רטי בעלי התבניות הפוגאליות, בולטות היצירות שהן גם מחקר דקדקני בקונטרפונקט ובמוזיקה לגורמיה ההרמוניים והמלודיים וריאציות גולדברג, המנחה המוזיקלית ואומנות הפוגות, בהן מדגים באך את מגוון האפשרויות לקונטרפונקט על נושא קבוע.
הכוראלים מאתו כתובים בהרמוניה בארבעה קולות: סופרן, אלט, טנור ובס, כאשר הקווים המלודיים העצמאיים משתלבים יחדיו ליצירת רצף של אקורדים.
בשנת 1725 תיאר יוהאן יוזף פוקס את האופנים השכיחים לכתיבת קונטרפונקט בספרו "גראדוס אד פרנסום".
על בסיס ספר זה התפתחה שיטת הלימוד המוכרת בשמה "קונטרפונקט הסוגים".
במרוצת השנים הפך ספר זה לחם חוקם של מלחינים קלאסיים דוגמת יוזף היידן ומוציו קלמנטי ורבים אחרים מאוחר יותר.