כל מה שרצית לדעת על קונקלווה:
קונקלווה (בלטינית: Conclave) היא תהליך הבחירה של אפיפיור חדש בכנסייה הקתולית.
הקונקלווה כגוף בוחר יחיד כוננה בבולה In Nomine Domini שפורסמה על ידי ניקולאס השני ב-1059.
ב-1197, בעת ועידת לטראנו השלישית, העמיד האפיפיור אלכסנדר השלישי את הרוב הדרוש על 2/3 מהקולות.
משתתפים בבחירה כל הקרדינלים שגילם פחות מ-80, ובלבד שמספרם אינו עולה על 120 קרדינלים.
להלכה כל גבר קתולי יכול להיות מועמד לאפיפיור, אולם ב-600 השנה האחרונות נבחר לתפקיד קרדינל.
הקונקלווה מתכנסת בקפלה הסיסטינית שבקריית הוותיקן בתוך 20 יום ממות או התפטרות האפיפיור הקודם.
בקונקלוות הקודמות, מרגע שנכנסו הקרדינלים לקפלה היה אסור להם לעזוב אותה עד בחירת האפיפיור והיא הייתה ננעלת (ומכאן השם קונקלווה – בלטינית, cum clavi = במפתח), אולם יוחנן פאולוס השני שינה את החוק הזה והתיר להם ללון בבית מלון בקריית הוותיקן.
הבחירה נעשית בסדרה של הצבעות חשאיות.
כל קרדינל רושם את השם המועדף עליו על פתק ונשבע שבחר בחירה ראויה.
התוצאות נרשמות בפיקוח של שלושה קרדינלים.
לבחירת אפיפיור דרוש רוב של שני שלישים, ועד שמושג הרוב הדרוש נערכות בחירות חוזרות ונשנות (ארבע הצבעות בכל יום).
יוחנן פאולוס השני קבע שאם לא מושג רוב של שני שלישים אחרי 30 הצבעות, ניתן להסתפק ברוב רגיל.
לאחר כל הצבעה נשרפים הפתקים בתנור מיוחד.
לבעירה מוסיפים חומר שצובע את העשן העולה: אם לא נבחר אפיפיור, עשן שחור, וכשנבחר האפיפיור – והסכים להתמנות לתפקיד – עשן לבן (מכאן מקור הביטוי "עד שיצא עשן לבן").
כשנבחר האפיפיור, יוצא זקן הקרדינלים בני המסדר הדיאקוני (המסדר הזוטר) אל הקהל הממתין בחוץ ומכריז: Habemus papam – "יש לנו אפיפיור!".
אחריו יוצא האפיפיור הנבחר ומברך את הנאספים.
כאמור, על הקרדינלים נאסר כל מגע עם העולם החיצון בעת הקונקלווה.
יוצאים מגדר זה שלושה בעלי תפקידים, אם הם גם חברים בגוף הבוחר.
אלו הם ראש בית הדין הגבוה לחסד (ה-Sacra Paenitentiaria), הקרדינל-הארכיבישוף בפועל של רומא, ומנהל קריית הוותיקן.
עד התיקון שהכניס פיוס העשירי ב-1903 הייתה נתונה לשליטי אירופה (קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך צרפת) זכות וטו על החלטות הקונקלווה (Jus exclusivae), הזכות מומשה בפועל באמצעות קרדינל-נאמן ("קרדינל כתר") של השליט ושלחה את הבוחרים לסבבי בחירות נוספים.