כל מה שרצית לדעת על קותלו ארסלן:
קוּתלוּ ארסלַן (בגאורגית: ყუთლუ არსლანი) היה פוליטיקאי ומדינאי גאורגי, המכונה לעתים סימון דה מונפור הגאורגי בשל תפקידו במרד כנגד הכוח המלכותי האולטימטיבי, בסביבות 1184.
הוא כיהן כמֶצ'וּרצ'לֶתוּחוּצֶסי (მეჭურჭლეთუხუცესი, הווזיר הראשי) תחת גיאורגי השלישי ותמר מלכת גאורגיה.
ארסלן היה קיפצ'קי לשעבר (נאקיפצאקארי, ნაყივჩაყარი) שהתנצר והתאזרח בגאורגיה, מוצאו מיוחס לשבטים הטורקים מערבות צפון הקווקז, שהתיישבו בגאורגיה תחת שלטונו של דוד הבנאי (1089-1125).
בניגוד חד ללורדים הפיאודלים הגאורגים המרדניים הוותיקים, שמרדו תכופות, ייצג קותלו ארסלן דמות של איש פשוט ועדין, איש שירות צבאי, שמעמדו הושג בדרך של נאמנות למלך הגאורגי, גיאורגי השלישי (1184-1156), אותו שרת קותלו כוזיר (وزير) וגזבר.
תפקיד אותו החזיק עד שהמלכה תמר עלתה על כס המלוכה, בשנת 1184.
באותה שנה לערך, הנהיג ארסלן חבורה של אצילים ועירונים, אשר הציעו את רעיון הגבלת הכוח המלכותי על ידי מעבר לשלטון פרלמנטרי של בית מחוקקים, אשר לפי השקפתם של קותלו ותומכיו, אמור לכלול שני בתים: "דַרבַּזִי" (מילולית: "אולם") או אסיפה שתתכנס מידי פעם, לפי התפתחויות בממלכה, ו"קַארַאווִי" (מילולית: "מחנה"), בית מחוקקים שיתכנס באופן קבוע.
הוויכוח בין "מפלגת קרבי" ואלה שדגלו במתן כוח אולטימטיבי למלך, נסתיים במאסרו של קותלו ארסלן.
בתגובה, התארגנו תומכיו למרידה, וצעדו לעבר ארמון המלכה.
תמר הסכימה לשחרר את המנהיג האופוזיציונר, אבל רעיונותיו לא התגשמו.